כהן, אסתר (‘אתי’)

בת שמואל ולאה. נולדה ביום י"ט בתמוז תשי"ד (20.7.1954) בקיבוץ עמיעד. כעבור שנתיים עזבה את הקיבוץ עם הוריה, והם עברו לראש-פינה. אסתר למדה בבית-הספר היסודי ע"ש וילקומיץ שבראש-פינה, ואחרי-כן סיימה את לימודיה בבית-הספר התיכון העיוני שבצפת. היתה תלמידה מצטיינת, אהובה על מוריה ועל חברותיה. תמיד גילתה הבנה אל זולתה ועזרה לפונים אליה, אם בעצה ואם במעשה. היא היתה חובבת-ספורט מגיל צעיר והצטיינה במיוחד בענף הסיוף. בשנת 1970 זכתה באליפות הארץ לנשים בענף זה, והיא אז בת 16 שנים בלבד. אסתר התכוננה ללמוד בסמינר הקיבוצים במגמה למורים לחינוך גופני. רצונה זה היה ביטוי של שילוב בין אהבתה לבני-אדם, ובמיוחד לילדים, לבין אהבתה הגדולה לספורט. אסתר גויסה לצה"ל בתחילת אוקטובר 1972, ולאחר הטירונות הועסקה כפקידה בצבא בצפון הארץ. היא מילאה את תפקידה היטב, החליפה בהצלחה רבה, קצינה שחלתה והומלצה לקורס-קצינות. היא סיימה את הקורס בסוף אוגוסט 1973 והוצבה כקצינת- קישור בגדוד חיילי-מילואים. בעת מלחמת יום-הכיפורים הקפידה לבקר אצל חיילי הגדוד, לשמוע את בקשותיהם ואת צרכיהם ולהתקשר בשמם אל הבית כדי להרגיע את משפחותיהם. ביום ה' בסיון תשל"ד (26.4.1974), בהיותה בסיור לעדכון מענים של אנשי-מילואים לאפשרות של גיוס ובדיקת כוננות, התהפך הקומנדקר שנסעה בו. אסתר נפצעה אנושות ונפטרה בדרך לבית-החולים. הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבראש-פינה. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "אתי שירתה ביחידה ונתגלתה כאדם היודע לטפל באנשים ולעזור להם. על-אף גילה הצעיר מצאה שפה משותפת עם אנשי-מילואים המבוגרים ממנה". דברי חברים על דמותה ולזכרה הובאו בחוברת-זיכרון "הם היו…", שהוציאה לאור מועצת ראש-פינה להצנחת בניה שנפלו במערכות-ישראל.