כהן, אלי-רפאל

בן סעדיה (הכהן) ורבקה. נולד ביום ב' בתשרי תשי"ג (21.9.1952) בעיר פס שבמרוקו. בעיר זו עברו עליו ימי-ילדותו ובה אף למד ארבע שנים ב'חדר' המקומי. בשנת תשכ"ב עלתה המשפחה ארצה והשתקעה בירושלים ורפי אז בן תשע-וחצי. הוא נתקבל לכיתה ב' של בית-הספר היסודי 'בית יעקב' סיים את לימודיו בבית-ספר זה וקיבל תעודת-הצטיינות על הישגיו בלימודים. בהמשך, עבר רפי לבית-הספר המקצועי 'אורט – כי"ח' בירושלים ולמד בו שלוש שנים במגמה של מסגרות-כללית. גם בבית-ספר זה היה רפי תלמיד מצטיין וקיבל כאות-הוקרה על שקדנותו, את הספר 'המלחמה על ירושלים'. בעת לימודיו היה רפי חבר תנועת 'הנוער העובד הלאומי', תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך. שנתיים ארגן והדריך רפי את חניכיו ואת ילדי השכונה שהתקשרו אליו מאוד. הוא ארגן להם ערבי משחקים, 'קומזיצים', טיולים, ערבי-הוי ועוד. רפי החליט לקשור את עתידו בחיל-האויר ועוד בטרם גיוסו נתקבל לעבודה בתעשייה האוירית. אלי-רפאל גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והושם לחיל-האויר. מפקדיו, שעמדו במהרה על כישוריו הטכניים, החליטו לקדמו ושלחוהו לקורסים טכניים שונים בבית-הספר הטכני של חיל-האויר, ושם סיים בהצלחה רבה קורסים שונים לטיפול בציוד: מכונאי ציוד-קרקע ומכונאי ציוד-עזר. בשובו לבסיסו מונה, על-אף דרגתו הנמוכה יחסית, לנהל את מחלקת הציוד בבסיס והוא עמד במשימה בהצלחה. חוות-הדעת התקופתיות של מפקדיו היו מלאות שבחים: "ממלא את תפקידו ברמה גבוהה, מסור, אחראי, ובעל ידע מקצועי טוב- מאוד". בזכות חלקו במלחמת יום-הכיפורים הוענק לא אות-המלחמה. בזמן שירותו הכיר את רעיתו לעתיד – פרלה. השניים נישאו ובנו את ביתם בבאר-שבע. כאשר נולדה להם הבת- חגית – היה זה יום-חג בשבילו. רפי היה קשור מאוד להוריו ולאחיו ולאחיותיו, וגם כאשר בנה לו את ביתו לא נותקו הקשרים. כשהם שהיה אהוד על מפקדיו ופקודיו בצבא, כן יצר לו קן משפחתי חמים ומוקף ידידים ואוהבים. ביום ח' בניסן תשל"ז (27.3.1977) נפל רפי בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבבאר-שבע. השאיר אחריו אישה ובת, הורים, חמש אחיות ושני אחים. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סמל. במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "עוד בהיותו סמל הוצע לו לקחת לידיו את ניהול מחלקת-ציור-הקרקע ביחידתנו. על-אף גילו הצעיר קיבל את האתגר ועמד בו בכבוד ובהצטיינות לאורך כל הדרך. רפי הצליח להשתלב יפה מבחינה חברתית והיה מקובל ואהוד ביותר על כל סובביו. הוא היה אחד מאתנו. ימים מועטים לפני האסון עמד בפני רפי האתגר להצליח בביקורת ועדת פרס אחזקה. בחריצות ובמסירות הכין רפי את מחלקתו ברמה שזכתה להערכה מרבית". להנצחת שמו תרמה המשפחה פרוכת, ספרי-קודש, נברשת ושני 'נרות-נשמה' לבית-הכנסת 'מגן דוד' שבשכונת בקעה בירושלים.