fbpx
כהן-אליאס, ניסן

כהן-אליאס, ניסן


בן עובדיה (הכהן) ונג'יה. נולד בשנת 1941 בעיר כרכוך שבעירק. עלה ארצה עם משפחתו בהיותו כבן עשר. ניסן למד שלוש שנים בבית-הספר יסודי שבעיר-הולדתו, וכאשר השתקעה המשפחה במעברת נחלת-יהודיה שליד ראשון-לציון, המשיך את לימודי בבית-הספר היסודי 'אליעזר קפלן' שבמקום. בשנת 1956 עברה המשפחה לירושלים. כדי לעזור להוריו בכלכלת המשפחה ברוכת- הילדים, למד ניסן בקורס מסגרות מטעם משרד העבודה, ויצא לעבוד כבל בגיל צעיר. הוא הצטרף לתנועת 'הנוער העובד והלומד' והיה פעיל בשורות התנועה. לפני גיוסו התקבל לבית-הספר הטכני של חיל-האויר ולמד שם טכנאות קשר-מוטס. ניסן גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1959 והוצב לחיל-האויר כטכנאי-קשר. בעת שירותו קנה לו ניסן ידידים רבים, אשר נטעו בו את הרצון להמשיך וללמוד, לקנות ידע ולרכוש השכלה. במחצית מאי 1962 שוחרר ניסן מהשירות הסדיר והוצב כאיש-קשר ליחידת-חי"ר. בד-בבד עם עבודתו כטכנאי באולפני רשות-השידור בירושלים התחיל ניסן ללמוד בבית-ספר תיכון להשכלה בכתב ועמד בבחינות-הגברות בהצלחה. בהמשך נרשם ניסן לאוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר ראשון .B.A בכלכלה ובמדעי המדינה. ניסן נטל חלק במלחמת ששת- הימים ובמלחמת יום-הכיפורים ונענד באותות המערכה ובאות השירות המבצעי. בשנת 1970 נשא לו אישה את חברתו שפרה, וברבות הימים נולדו לזוג בת, טלי, ושני בנים, דותן ודורון. ביתם של ניסן ושפרה היה שוקק חיים ומלא חום ואהבה, והפך להיות לאבן שואבת לכל בני-המשפחה ולרבים שבאו מרחוק ומקרוב ליהנות מהכנסת האורחים ומהלבביות שאפפה את הבית. ניסן מצא פנאי לעסוק בספורט. הוא נרשם כחבר ב-י.מ.ק.א. והרבה לשחות ולשחק טניס, וגם מקריאת ספר מהנה לא משך את ידו. הצימאון שלו לדעת ולהשכלה המשיך להתחזק וכיון שהמתמטיקה היתה אחת האהבות שלו, החליט ללמוד תכנות מחשבים במכללה של הדסה והספיק לסיים את שתי שנות-לימוד. עם כל טרדותיו ועיסוקיו הרבים היה ניסן בעל ואב אוהב ומסור, בן נאמן לאביו ואח דואג ומסור לאחיו ואחיותיו. בסוף מרס 1975 נקרא ניסן לשירות מילואים בבקעת הירדן. ביום כ"ד בניסן תשל"ה (5.4.1975) נפל סמל ניסן בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה, בת ושני בנים, אב, חמישה אחים וארבע אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "ניסן ז"ל נמנה על שורותינו עת ארוכה ויחד עברנו זמנים קשים וארוכים. גם בשעות הקשות ביותר היה תמיד ניסן מוכן למלא כל משימה ביחידה מעל ומעבר לנדרש ממנו. נכונותו ומסירותו היו לנו למופת".

דילוג לתוכן