כהן, אור

בן אדי ומשה. נולד ביום ב' בכסלו תשל"ט (1.12.1978) בירושלים, אח תאום לקרן ואח צעיר ליוסי ולאסתי. 'אורצ'וק' קראו לו הוריו בחיבה. ילד מקסים, בלונדיני בעל עיניים ירוקות. היה עד גיל חמש בגן עם אחותו קרן. מגן חובה הופרדו השניים לכיתות נפרדות, כדי שאישיותו של כל אחד תתפתח ללא תלות באחר. אור למד בבית-הספר היסודי 'דוד סטון' בקרית יובל, בחטיבת- הביניים ב'אורט מינקוף' ובתיכון 'בויאר', במגמה הביולוגית. תלמיד מצטיין, פעיל ואהוב בחברה, חבר למופת שאהב לעזור לכל ידידיו. כשלמד בחטיבת-הביניים החל בפעילות אינטנסיבית בשבט 'היובל' של תנועת הצופים, היה חניך ובהמשך מדריך, ראש גדוד ומרכז צעיר. אור השתתף בחוגים רבים, החל בנגינה במפוחית ובפסנתר והמשך בחוגי אמנות. הוא היה ילד יצירתי מאוד, ואהב לצייר ולצלם. אור הרבה לעסוק בספורט, בעיקר אהב לשחק כדורסל ועד כיתה ז' שיחק בקבוצת 'הפועל ירושלים'. בתום לימודי התיכון יצא אור עם חברים מתנועת הצופים לשל"ת בן חצי שנה בקיבוץ ניר עם. הוא עבד על טרקטור בפרדס לשביעות רצון הממונים עליו, והשתלב היטב בחיי החברה של הגרעין. גם בהמשך דרכו, כשעזב את הגרעין, המשיך לשמור על קשר הדוק עם חבריו משם. באותה תקופה החלה חברותו עם עפרי, שנמשכה עד יום נפילתו. בחודש מרס 1997 התגייס אור לצה"ל. הוא רצה לשרת באחת היחידות המובחרות של הנח"ל, לכן עזב את הגרעין ושובץ כלוחם בפלוגת ההנדסה. מפקדו, רס"ן אביב רשף סיפר: "אור שירת כלוחם וקשר בצוות 'אסולין', בפלוגת הנדסה וחבלה של חטיבת הנח"ל. אור היווה דוגמה ומופת ללוחם מקצועי, רציני וצנוע, שביצע את משימותיו על הצד הטוב ביותר. בנוסף להיותו חייל מקצועי, שימש אור חבר אמיתי והיה אהוד ומקובל מאוד בקרב חיילי הצוות." בסיום מסלול הלוחם התכוון אור להתחיל קורס קצינים. כחודש לפני נפילתו הספיק לעבור יחד עם חבריו מהפלוגה קורס צלילה באילת. ביום א' בתמוז תשנ"ח (25.6.1998) נפל אור בקרב בלבנון. לפנות בוקר, כשלוחמי הצוות עברו ליד הכפר טלוסה בגזרה המרכזית בדרום לבנון, הם נפגעו מהתפוצצות שני מטעני חבלה שהוטמנו בדרך. עם אור נהרג מפקדו, סגן עמית אסולין. בן עשרים היה אור בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. הוא הובא למנוחות בבית- העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. בני המשפחה חקקו על האבן: "פרח מדהים צהוב, היית שלם. מסך שחור ירד – אור בליבנו לעד."