כהן, אורן

בנם הבכור של לולו ואילן. נולד ביום ה' בתשרי תשמ"ו (20.9.1985) ברחובות. אח של ראובן (רובי) ודניאלה. אורן היה ילד חכם מאוד, בבית הורי אימו דיבר אנגלית כשפת אם ועם הורי אביו דיבר עברית. הוא ורובי אחיו גדלו כחברים, הם דיברו על הכול, שיחקו במחשב יחד וטיפסו על העצים והגגות בבית הסבים. מכיתה א' עד ו' למד אורן בבית הספר היסודי "בן צבי" בעירו רחובות. השתתף בפרויקט "כיתה מדעית" לתלמידים מחוננים בחטיבת הביניים ב"אורט רחובות". בתיכון, גם ב"אורט רחובות" למד במגמת הנדסת אלקטרוניקה. הוא אהב מאוד מחשבים והתחבר למדע וטכנולוגיה, לרובוטיקה, למכשירים ולגאדג'טים. במסגרת לימודיו בנה רובוט שמזהה כדורים ואוסף אותם מהמגרש, וכתלמיד כיתה י"ב זכה בתחרות רובוטיקה של רשת "אורט". הוא היה תלמיד תיכון מצטיין מבחינה חברתית – היה פעיל במועצת התלמידים של בית הספר ובמועצת הנוער של מחוז מרכז, וכיהן כיושב ראש מועצת הנוער העירונית של רחובות. ביום הנוער החליף אורן את ראש העיר שוקי פורר. במסגרת תפקידיו יזם והפעיל פרויקט גישור בין נוער דתי וחילוני בעיר, יזם והפיק את מסיבת המתגייסים עבור השמיניסטים ברחובות ויזם וקידם את "עירונוער" – מתנ"ס שנועד לחבר בין הנוער הפעיל לנוער המתקשה, ולהפעיל את בית הקפה "הפוך על הפוך" של עמותת "עלם". אורן הרבה לקרוא בעברית ובאנגלית, ובמיוחד אהב לקרוא סדרות של מדע בדיוני ופנטזיה כמו "רומח הדרקון". מגיל ההתבגרות צפה בתחרויות היאבקות, בסדרה "טופ גיר" בערוץ בי-בי-סי בנושא מכוניות ובערוץ "נשיונל ג'יאוגרפיק". אורן אהב כלבים ועבד בהתנדבות בכלבייה ברחובות, טיפל בכלבים, האכילם והוציא אותם לטיולים. הסבים שלו גידלו כלב שאורן אהב להשתעשע איתו. אהבתו לטכנולוגיה השפיעה על בחירתו להמשיך ללימודים גבוהים במסגרת העתודה האקדמית למקצועות טכניים בחיל האוויר. בכיתות י"ג וי"ד למד הנדסת מכונות במגמת מכטרוניקה במכללת "אורט רחובות" – מגמה המשלבת הנדסת מכונות, רובוטיקה ואלקטרוניקה. הישגיו הלימודיים היו יוצאי דופן. כפרויקט גמר לתעודת הנדסאי הוא הגיש רובוט שתפקידו להחליף לוחם ימ"ם (יחידה משטרתית מיוחדת) בעת לחימה בטרור, על מנת להציל חיים. הפרויקט הוגש בשתי תחרויות רובוטיקה ארציות, ובתחרות באוניברסיטת חיפה זכתה קבוצתו במקום הראשון מול סטודנטים מהטכניון ומכל הארץ. בספטמבר 2005, בתום לימודי העתודה, התגייס אורן ושובץ כמכונאי קרקע של מסוק היסעור. בהיותו חייל מצטיין ובעל פוטנציאל גבוה, הוחלט לקדמו ולשלוח אותו לקורס מכונאים מוטסים. הוא סיים את הקורס בהצטיינות עוד בהיותו חייל בשירות סדיר וקיבל זימון לקורס קצינים, אך סירב ועמד על דעתו להיות לוחם – מכונאי מוטס – ורק אחר כך קצין. כמכונאי מוטס השתתף בפעילויות של טייסת "דורסי הלילה", ומבין המכונאים המוטסים צבר את מֵרַב שעות הטיסה. את האהבה למסוק היסעור ולטייסת ינק עוד בילדותו: אביו שירת בה כאיש צוות קרקע בצבא קבע, ואורן גדל בה מגיל צעיר כמו הייתה מגרש המשחקים שלו או ביתו השני, והיה לו חיבור משפחתי עם אנשיה. בעקבותיו שירת בה גם אחיו הצעיר רובי לחיל האוויר. אורן היה מאושר בתפקידו ואהב את מה שהוא עושה. הוא השתתף בכוננויות רבות ובהזנקות לחילוץ אזרחים שנפגעו בתאונות דרכים. אורן זכה באות הוקרה מחברת "סיקורסקי" על חילוץ שהשתתף בו ואף קיבל תעודת הוקרה על הצעת ייעול שתרמה ליכולת המבצעית של מסוק היסעור. כמכונאי מוטס מצטיין בטייסת נשלח אורן לחידון ידע טכנאים בסיסי בבסיס תל נוף, והוביל את קבוצתו לזכייה במקום הראשון בתחרות הטכנולוגית "אלוף האלופים". אורן היה ציני ומצחיק, בעל חוש הומור עוקצני ושחור. עקיצותיו היו מתוחכמות. לא רק שהיה נבון ביותר, בעל חשיבה לוגית ויכולת להציע פתרונות לשלל בעיות, הוא היה גם בעל ידע רב במגוון תחומים. אמרו עליו שיש לו דיסק קשיח בראש ושהוא "אנציקלופדיה מהלכת". אורן ניחן באינטליגנציה רגשית מפותחת וידע לקרוא את האדם היושב מולו. כשנועצו בו הוא היטיב להדריך את בן שיחו לדרך המתאימה לו. חבריו תיארו אותו במילים: "גאון", "חזק כמו ברזל", "איש מבריק". רועי מזרחי חברו אמר: "מדובר באדם שעשוי מפלדה … שסוגר ברגים בטייסת ושובר אותם במו ידיו … שום דבר לא ישבור אותו". "הוא תפס בכמה חודשים מה שלוקח לאנשים בטייסת ללמוד שנים. הוא ידע בעל פה את כל הרכיבים של היסעור," סיפר חברו רונן גרזי. "כל מה שידעתי על המסוק הזה למדתי ממנו. זה פשוט בא לו טבעי. מדובר באיש שיחה, חבר תומך שתמיד יעזור לך". אורן דונאי, ששירת עם אורן בטייסת, סיפר כי "מדובר בבן אדם חכם כמו שד. הוא היה הנדסאי אלקטרוניקה במקצועו אבל גילה ידע בעוד הרבה תחומים. כל דבר חדש שניסו ללמד אותו הוא קלט מיד, בלי בעיה. אורן היה המושיע שלי בטייסת. אפשר היה לנהל איתו שיחה על כל דבר שבעולם". כשהתנדב במועצת הנוער העירונית הוא הפיק אירועי מוזיקה ברחובות, וכמכונאי מוטס השתמש במוזיקה שאהב כדי לסדר את מחשבותיו, עם ה"פינק פלויד", "פרל ג'ם", אריק איינשטיין, גידי גוב או "כוורת" ו"משינה". בנוסף לרוק הקלאסי, נמשך אורן למוזיקת שוליים אלטרנטיבית – רוק כבד ומטאל – ופניו היו מוכרות בסצנת המטאל הישראלית ובהופעות של להקת "בצפר" מתחילת דרכה. הוא ראה במוזיקה מדיטציה למוח וניגן בעצמו בגיטרה בס. לאחר שירות של שנתיים בקבע, יצא אורן עם קבוצה מחיל האוויר לאימון במסגרת שיתוף פעולה בין צבאות ישראל ורומניה. זו הייתה הפעם הראשונה שנסע לחו"ל במסגרת התפקיד, והוא התרגש מאוד לקראת הנסיעה. במהלך האימון, בעת טיסה במזג אוויר ערפילי בדרום-מערב רומניה, התרסק מסוק היסעור שבו טס על צלע הרי הקרפטים וכל אנשי הצוות נספו. אורן כהן נפל בפעילות מבצעית בהרי רומניה ביום ט"ו באב תש"ע (26.7.2010). בן עשרים וארבע היה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין ברחובות. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. עם אורן נהרגו באסון חמישה חיילי צה"ל וקצין רומני שנמצאו במסוק: סגן-אלוף דניאל שיפנבאור, סגן-אלוף אבנר גולדמן, רב-סרן יהל קשת, רב-סרן ליאור שי, סרן ניר לקריף והמשקיף הרומני קפטן סטפן קלאודיו דרגנה. אורן הועלה לדרגת רס"ר (רב-סמל ראשי) לאחר מותו. בריאיון האחרון שהעניק, במסגרת אירועי יום הזיכרון בבסיסו בשנת 2010, אמר: "אנחנו כל הזמן מתאמנים, כל הזמן משתפרים, בשאיפה להיות יותר טובים, לקראת היום שבו נצטרך לתת את הדין, להילחם, להיכנס לשדה הקרב ולנצח. … זיכרון הנופלים מחייב אותנו להיות יותר טובים לעצמנו … הם לא נפלו לשווא". "אורן אהב את התפקיד בצבא והיה מוכן לתרום את כל כולו," כתבו עליו הוריו, "הוא היה אמור להשתחרר בסוף החודש, אך החליט להמשיך ולתרום את כישוריו ויכולותיו לצבא. הוא נהרג כשעשה את הדבר שהכי אהב". אחיו רובי ספד לו בהלווייתו: "חכם, מוכשר, מבריק, כריזמטי וחזק. איש אשכולות, עמוק, מחושב, לוחם, מפקד, מורה דרך. מנהיג, דואג לכולם, אבהי, חבר ואח אוהב. תחסר לי הביקורת הבונה שלך, הציניות המרושעת והמשעשעת, המכות המחנכות, 'האהבה הקשוחה', ובעיטה-מרסקת-עמוד-שדרה שקיבלתי כל פעם שהתקדמתי בהסמכות בטייסת או כשקיבלתי דרגה. אתה פשוט תחסר לי בכול. אורן, אחי היקר, החבר הכי טוב שלי, המגדיר שלי והעוגן שלי. תמיד דיברנו בינינו על היסעור, שהוא חיה רעה ואימתנית שמסוגלת לעמוד בכל דבר ותנאי, אבל הוא לא יכול עליך ועל האימתניות שלך … איזנת אותי. וזה משהו שהיה לך בשפע, איזון, ותמיד ידעת להגיד את המילה כדי שאדע לבד להגיע להחלטה בכל דבר ובשביל שאחליט בסוף בעצמי, כי ידעת שאני יודע. פשוט הובלת אותי לתשובה. … אני יודע שהלכת אחרי צו ליבך … זו הצוואה שהשארת … אורן, אתה הכוכב הכי בוהק בשמים". ספד בהלוויה מפקד הטייסת יואב "התחושה שמשתקפת מזכרון דמותך היא הצניעות. הענווה. תכונה שהטעתה את מי שלא הכיר אותך לעומק. גם אני בהתחלה לא ידעתי להעריך את האיכויות שלך. דווקא מחוץ לעולם הטיסה היה יותר קל לזהות את האיכות – הידע הנרחב בכל תחום, המקום והדרך בה בלטת בין חבריך. בטיסה היתה לי תחושה שעוד לא פרצת. חיכיתי לראות אותך מקבל בטחון ומביא את עצמך לידי ביטוי. רק ברומניה, בטיסה בה הייתי לצידך ברמפה, ראיתי שאין כלל היבט של בטחון עצמי, אלא הבנה עמוקה של מה נכון לעשות ואיך נכון לעשות את זה – בלי רעש וצלצולים… התמונות שאני נושא עימי, הן התמונות מאותה טיסה משותפת על הרמפה, והתמונות מהטיול המשותף בסוף השבוע ברומניה – אתה בהן עם חיוך חצי ביישני, חצי ידעני. התכונה הכי טהורה בה יכול לזכות אדם היא הענווה. כך אני זוכר אותך גם היום". מפקד חיל האוויר, אלוף עידו נחושתן, סיפר כי אורן שימש דוגמה ומופת לחבריו לטייסת. ערכים כמו עזרה הדדית, רעות ומצוינות היו נר לרגליו. דן טובול, ששירת עם אורן בטייסת, ספד לו: "אני יודע שלולא החיזוק שלך ושל ניר לא הייתי מסיים בטייסת … בכוח הזרוע ובשתיקה הרועמת שלך לאחר מעשים שלא הייתי צריך לעשות שרק אתה הבחנת בהם, למדתי. למדתי להיות רציני כשצריך. שינית אותי אורן. … היה קשה להצחיק אותך בערב שבו כל דבר יכול להשתבש, חיילים שלא חזרו בזמן מנגלה שנייה, פקידות מד"א (מרכז דיווחי אוויר) שהשאירו תקלות פתוחות, ואני מתרוצץ לך בין הרגליים, גורר חיילים להמרות את פיך בתואנה שלא תכעס. ועדיין עמדת שם שליו, ממתין בסבלנות שאני אתבגר ואבין. … את ערכי המשפחה וערכי החיים ידעת להעביר הכי טוב". דור מידלש, חברו וסולן להקת "פאנטום פיין", בִּיכָּה אותו: "אורן, אחי היקר, החבר הכי טוב … הזיכרונות שלי ממך הם בעצם מסלול החיים שלי. … בכל נקודה משמעותית בחיים שלי תמיד היית שם, לתת עצה, להעביר ביקורת, לשמוח בשמחתי, לתמוך בי בשעות הקשות ביותר, ומעל הכול – פשוט להיות איתי. מהרגע הראשון שהכרנו ידעתי מה תרצה להיות ומה תעשה בעוד מספר שנים: מכונאי מוטס של מַסוק היסעור. חיית את היסעור כבר מהבית … חיית את הדבר עליו חלמת … התחלתי את החלום שלי ואתה היית מעורב בו עד השנייה האחרונה – הלהקה". אורן ורובי אחיו תמכו בלהקה שחבריהם הקימו בסגנון דת' מטאל, וסייעו בכל דרך שיכלו. אורן היה מסיע אותם לחזרות, הזמין אותם להופיע באירוע נוער שהפיק, וכשהופיעו בירושלים הופעה רצינית ראשונה, הוא בא ללוות ולתמוך. "תמיד ידעת לתת את הביקורת הכל כך כנה הזאת שלך," הוסיף דור, "הכול נעשה בכוונה הטובה והטהורה ביותר שיש. השאיפה שלך לשלמות הייתה אבן בכל דבר שעשית … תודה לך על שבע וחצי שנים של חברות בלתי מתפשרת, של שמחה ותמיכה וכל מה שאפשר לבקש מחבר בכל זמן נתון, תודה על הפרספקטיבה האדירה שלך על החיים, ותודה לך על כל רגע שביליתי בחברתך … ואני מבטיח לאמץ לעצמי קצת מכל מה שהיית: לוחם, מקצוען, כן, ישיר, חבר ואח". שרון עדרי שירתה עם אורן וחלקה עימו אהבה למוזיקה ולתוכניות ההיאבקות, "שכל כך אהבנו לראות ולפתח על זה דיונים ומהלכים אסטרטגיים". אורן נהג לֶאֱרוֹחַ לה לחברה במשרדה עד השעות הקטנות של הלילה כשהיה תורן, כדי שלא תהיה לבד. הוא ידע לחבק ולעודד, והם ניהלו שיחות לגבי המשך הדרך בצבא ובחיים. "הייתי גאה בך על כל דבר שנגעת בו ועשית. … למדתי ממך המון," אמרה שרון. אבישי גיאובני חברו אמר: "תמיד שמתי לב לתשומת הלב שלך לפרטים הקטנים, איך שדאגת לעדכן אותי לגבי המשקל שלי … או לפרגן על איזה שיר … לעולם אתה לא מתבייש להביע דעה כנה ותמיד אומר אותה בצורה מצחיקה ומשעשעת כך שלא משנה מה, אי אפשר להתעצבן עליך". להנצחת זכרו כסטודנט מצטיין וכלוחם למופת, קראה מכללת "אורט רחובות" למעבדה חדשה לאלקטרואופטיקה על שמו. הוריו תרמו למעבדה תא סולרי. קרן "רעננערט" תרמה ספר תורה על שמו של אורן לבית הכנסת "מגן אברהם" בראשון לציון. הגן הציבורי "גן התכלת" ברחובות ייקרא "גן אורן" ויוקמו בו מתקני כושר. בערוץ הטלוויזיה MTV בשנת 2012 הוקדשה שעה לזכרו של אורן, ובה הושמעו שירים שאהב. מדי שנה בקיץ נוסעים בני המשפחה וחברים להרי הקרפטים למקום הנפילה. על ההר שבו התרסק המסוק הוקם גַלעֵד. חבריו של אורן מטפסים על ההר התלול עד הפסגה – מקום הגַלעֵד – ושם מתקיים טקס פרטי לזכרו.