כהן, אורי
אורי, בן שרה ואהרון, נולד ביום ח' באדר תשי"ד (11.2.1954) בפתח תקוה. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "הוברמן" בפתח תקוה, ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון "ברנר" בעיר גנים, ליד פתח-תקוה. כאן סיים שלוש שנות לימוד, ואת השנה האחרונה השלים בבית-הספר "טכניקום" בתל-אביב. הוא היה תלמיד טוב, שקדן, התייחס אל הלימודים ברצינות והיה מתמיד בהכנת שיעורי הבית ובשינון החומר שלמד. בתקופת הלימוד בבית-הספר היסודי היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" ואחר-כך עבר לתנועת "השומר הצעיר". הוא היה בעל תחום תחביבים והתעניינות רחב ועסק בבנית מכשירים אלקטרוניים, בגידול דגים באקווריום ובטיפוח יונים. כמו-כן אסף צמחים שונים, שעליהם למד בחוברות "מדע" של מכון ויצמן. תחום הביולוגיה משך את לבו מאוד והוא בילה זמן רב בהרחבת ידיעותיו על חיות, על ציפורים ועל צמחים. הוא גם נרשם כחבר ב"חברה להגנת הטבע" והשתתף בטיולים ובמסעות רבים להכרת הטבע בחלקי הארץ השונים. את זמנו חילק בין לימוד הטבע לבין עבודה בסניף "מגן דוד אדום" בפתח תקוה, שם עבד בהתנדבות וללא ליאות שעות רבות, בהקדישו מזמנו לעזרה לזולת. הוא היה נער סגור, הרבה לשבת בבית, ללמוד ולעסוק בתחביביו השונים, בניגוד לרוב חבריו בני גילו, שהקדישו את רוב זמנם הפנוי למשחקים ולהתפרקות מעומס הלימודים. אורי גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1973. בתחילה הוצע לו לשרת ברבנות הצבאית כמשגיח כשרות, משום שהיה אדוק בדתו. אולם הוא סירב באומרו שלנגד עיניו ניצבת המטרה לשרת את המדינה בצורה הטובה ביותר, שהיא גם הקשה ביותר לגביו – וכך התנדב לחיל הצנחנים. למרות שהיה חלש מבחינה גופנית, עמד בכל האימונים המפרכים והיה לצנחן לוחם בסיירת "חרוב". הוא היה חייל טוב, מסור לתפקידו ותמיד השתדל לבצע את המוטל עליו בנאמנות ובדייקנות. ביחסיו עם חבריו לפלוגה הצטיין בחביבותו ובצניעותו והיה אהוב על חבריו. רוב תקופת שירותו עברה עליו בבקעת-הירדן. בשבוע השלישי של מלחמת יום-הכיפורים הועברה יחידתו לסיני. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), במהלך הקרבות לכיבוש העיר סואץ, נפגע רכבו פגיעה ישירה והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד יחידתו: "אורי נפל במערכה בעת מילוי תפקידו, בקרב על העיר סואץ. בנכם מילא את תפקידו בנאמנות והיה מקובל על חבריו. בשמי ובשם כל חיילי היחידה הנני מביע את צערנו העמוק. מי יתן ולא תוסיפו דאבה עוד". להנצחת שמו תרמה משפחתו של אורי ספר תורה לבית הכנסת בשכונת שעריה בפתח-תקוה, הקימה ספריה וחדר-טבע בבית-ספר "הוברמן" והקימה גלעד בחצר בית-הספר.
