כהן, אוריאל (אורי)

בן-הזקונים של דודון ומשה, נצר למשפחה ותיקה וברוכה בבנים ובבנות, נולד ביום י"ז בתשרי תרפ"א (29.9.1920) בירושלים. בתנאים כלכליים קשים סיים בית-ספר יסודי, והמשיך ללמוד תקופה קצרה בבית-ספר תיכון ואחר-כך יצא לעבודה כחשמלאי. היה חבר "הנוער העובד" והמשיך בהשתלמות מקצועית וכללית. אחיו הגדולים היו חברים בקיבוצים ברחבי הארץ ועול התמיכה בהורים נפל עליו אך הוא נשא אותו באהבה וברצון. עליזותו, פשטותו וטוב-לבו חיבבוהו על חבריו. בשל קשיים כלכליים עזב את בית ההורים ועבר לעבוד בתל-אביב, אך את הקשרים עם בית- ההורים לא ניתק ותחליף-מה לחמימות משפחתית מצא בקרב חבריו הפועלים הצעירים, שגם כאן מצא לו ביניהם ידידים רבים. בשנת 1942 התנדב לצבא הבריטי. שירת ביחידה העברית להובלה מס' 544 במדבר המערבי, נפצע ליד טוברוק והמשיך במסע-המלחמה דרך לוב עד איטליה. כשנוסדה הבריגדה היהודית ביקש לעבור אליה, אך מפקדו כתב עליו: "על אורי לא נוותר, הוא נחוץ לנו פה". בכל זאת חיפש ומצא דרכים להשתתף עם אנשי הבריגדה במתן סעד לשארית הפליטה ולארגון ההעפלה. אחרי שחרורו מהצבא הבריטי נרתם מחדש לעזרת ההורים ואחרי לבטים, מצא עבודה קבועה במרכז המסחרי בירושלים. כשתקפו הערבים והציתו ובזזו את המרכז המסחרי למחרת החלטת עצרת האו"ם ביום 29.11.1947 על חלוקת הארץ, נשאר אורי בין האחרונים למרות הסכנה והעצות והאזהרות של ידידים והציל חלק רב מן הרכוש של העסק שעבד בו. אחר-כך התנדב לשירות העם והשתתף בהגנת תלפיות, רמת רחל, שייח'-ג'ראח ועוד. בביקורים חטופים בבית היה מעודד את אמו: "בי הכדורים לא פוגעים, חייל ותיק אני". עם הכרזת המדינה הופקד לשרת במשטרה הצבאית וממנה הועבר לאחד הגדודים הקרביים. בקרבות גילה אומץ וקור-רוח והמריץ את חבריו למסירות באומרו: "נעמוד על נפשנו. כאן לא ישחטונו ככבשים ולמשרפות לא נלך". וחבריו ידעו להעריכו והיו אומרים: "רוצה אתה להשתתף בפעולה מוצלחת, הצטרף לקבוצתו של אורי". מתוך הכרה בסגולותיו נשלח בהפוגה השניה לקורס-סמלים. עם תחילת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב נשלח אורי עם חבריו מהקורס לפעילות בגיזרת דרום ירושלים. בהתקפה על הכפר ואלג'ה, בקרבת בתיר, כשאחד החברים נשאר פצוע בשטח גלוי לאויב, זינק אורי מעמדתו להביא את הפצוע אולם גם הוא נפגע מכדור בראשו ומת כעבור שעות מספר, ביום מלאות לו 28 שנה, ביום י"ז בתשרי תש"ט (20.10.1948). הוא נקבר בשייח'- באדר א'. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.