כהן, אהרן
אהרן, בן רמונד ושמעון, נולד ביום ט"ו בניסן תשט"ו (7.4.1955) בטבריה. הוא למד בבית-ספר יסודי בטבריה, ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון בקיבוץ מחניים. לאחר שסיים שתי שנות לימוד, הפסיק את לימודיו והחל לעבוד בעיר הולדתו כמסגר-רתך. אהרן היה תלמיד עירני ומוכשר, אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא ניחן בתפיסה מהירה ונחל הישגים מרשימים כאשר שקד על תלמודו. הוא היה שובב, אך אפילו מוריו סלחו לו על שובבותו בזכות קסמו האישי הרב. תמיד היה מחייך וצחוקו העליז הדביק את הכל. הוא היה תוסס ונמרץ, ראש ומנהיג לבני גילו בבית-הספר ובשכונה. מנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ונטל חלק פעיל בכל פעולותיה. אהרן היה חובב ספורט והצטיין בענפי אתלטיקה שונים. הוא ניחן בכישרון לציור ואהב לצייר בשעות הפנאי. מאז ומתמיד היה בן נאמן ומסור להוריו ודואג למשפחתו. אהרן גויס לצה"ל במחצית מאי 1973 והוצב לחיל-התותחנים. לאחר סיום הטירונות נשלח להשתלמות בקורס נהגים, אך לא הגיע לסיומו בגלל פרוץ מלחמת יום-הכיפורים. בצבא דבק בו כינוי-החיבה אורי – וכך נקרא בפי כול. כשפרצה המלחמה הגיע אהרן עם גדודו לחזית תעלת-סואץ. ביום-הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נפגע בהתקפה אווירית ונהרג במקום. תחילה הוכרז כנעדר ולאחר שנתגלתה גופתו, הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בטבריה. השאיר אחריו אב, אם, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. חבריו ליחידה הוציאו לאור חוברת לזכר חללי היחידה. וכך כתבו על אהרן: …"'אורי' התחבב על כולנו. הוא אהב את החיים כמות שהם – על הטוב ועל הרע שבהם. הוא אהב את הכול – והכול אהבו אותו".
