כהן, אהרן-ציון

בן יעקב ודליה. נולד ביום ל' בכסלו תש"ד (27.12.1943) בירושלים. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי שם. בהיותו נער התחיל לעבוד כחניך באוניברסיטה העברית והיה לא רק ממושמע בעבודתו אלא שהצטיין בזריזותו ומילא תפקידו בדייקנות מרובה. המשיך את לימודיו בבית-ספר תיכון של ערב ("דעת"). השתייך לתנועת "הצופים". חיבב מאד את התיאטרון והצטרף לחוג החובבים בהדרכתו של משה הלוי. עליז היה ואופטימי, בעל מזג טוב ומוכן לעזור לזולתו בכל עת ובכל שעה. היה אוהב-הבריות ולא רדף אחרי השררה, לא נטה למנהיגות ולא ביקש להתבלט. אחת מתכונותיו היתה ההתלהבות, ובכוח סגולה זו, יחד עם נאמנותו ומסירותו, היה בין מבצעי-פעולה אם לא בין מארגניה. אבל עוד תכונה היתה לו והיא האמונה בצדקתו והמלחמה לה. אחרי סיימו בהצטיינות את לימודיו בבית-הספר התיכון גויס לצה"ל באוגוסט 1961. לדברי מפקדו היה מקור עידוד למפקדיו ולפקודיו כאחד, כי נוכחותו במקום היתה משרה בטחון על הכל. חלומו היה להמשיך את לימודיו באוניברסיטה, אך ממש על סף-שחרורו, ביום ה' בכסלו תשכ"ד (21.11.1963), נפל בשעת מילוי תפקידו, כשהוא מקריב עצמו למען הצלת חבריו שעבדו במחיצתו, שכן אהבת-רעים היתה תכונתו העיקרית מנעוריו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. יחידתו הקדישה חדר-תרבות ותרמה גם גביע נודד על-שמו. הנהלת בית-הספר "דעת" ומוריו נטעו עצים ביער החייל לזכרו.