כהן, אהרון (‘רוני’)
בן חיים ויהודית. נולד ביום כ"ח בכסלו תשי"ח (21.12.1957) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי ע"ש א. ד. גורדון שבעיר. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'אורט חניכים' שבירושלים. כאן למד את מקצוע המסגרות-המכנית. אהרון חונך בביתו על ברכי הדת ועל שמירת המצוות. היה חבר ב'חוג תורה – בציון' ואף עסק בהדרכת נערי הישיבה במסגרת החוג ויצא עמם לקורסים מיוחדים. הוא היה חבר בתנועת הנוער 'בית"ר' למעלה משבע שנים, ובשנים האחרונות לחברותו בתנועת- הנוער עסק בהדרכת חניכים צעירים. אהרון היה חובב-ספורט נלהב והצטיין במשחק הכדורגל. שנים רבות שיחק בקבוצת הכדורגל של מועדון 'בית פומרנץ' וחלומו הגדול היה להיות, ברבות הימים, חבר בקבוצת 'בית"ר' ירושלים. חברו משה מספר: "רוני היה פעיל לא רק בארגוני נוער וספורט אלא גם בשכונה. הוא אהב לעזור לזולת מבלי לצפות לתמורה על עזרתו. היה מהראשונים שהתנדבו להדריך את ילדי השכונה. חוג-ידידיו היה גדול ורחב. היתה לו חכמת-חיים ותבונה רבה, הוא ידע להשתובב אך הצליח תמיד לשמור על גבול הטעם הטוב ומעולם לא הטיל על עצמו סיכונים מיותרים, בדרכו זו שימש דוגמה לכל ידידיו והיה אהוד ונערץ על הכול". בימים קשים. בימי מלחמה ובימי משברים חברתיים, היה רוני הראשון לעודד את כולם", מספר חברו רפי, "הוא ידע לישר את ההדורים ולנטוע בלב הכול תקוה לימים טובים יותר". אהרון גויס לצה"ל בספטמבר 1975 והושם לחיל-האויר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס כבאי-אש, נשלח לטייסת של חיל-האויר בתפקיד של כבאי. כפי שמעיד אחיו שמואל, ידע אהרון להתגבר על פחדיו מהסיכונים שבחיי הצבא ומהסיכונים שבמקצועו הצבאי ואף עודד את בני-ביתו, ובמיוחד את אמו, שדאגו מאוד לשלומו. בשירותו הצבאי – כבחייו האזרחיים, קנה לו אהרון ידידים רבים והיה לאדם מקובל בחברה. ביום ז' בטבת תשל"ז (28.12.1976) נפל אהרון בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "טר"ש אהרון השתלב היטב בגף הכיבוי של היחידה. הוא היה אהוב ומקובל על חבריו, קשור מאוד לביתו ולמשפחתו. על- אף עבודתו הקשה מילא את תפקידו ללא כל טרוניות ובמסירות רבה". משפחתו הנציחה את זכרו בבתי-כנסת ובישיבות בירושלים. אחיו קרא את ביתו, שנולדה לאחר נפילתו של אהרון, בשם רונית, על שמו.
