כהן, אברהם

אברהם, בן חסיה ומרדכי, נולד ביום ו' בשבט תשי"ג (23.1.1953) בקיבוץ רמת השופט. עד שהגיע לגיל שש-עשרה למד במוסד "הרי-אפרים". את כיתה י"א עשה בבית-הספר "טכניקום" בחיפה וסיים כ"חניך השנה". מכיוון שהרגיש שרמת בית-הספר אינה הולמת את כישרונותיו, עבר לבית-הספר התיכון-מקצועי "שפרינצק" בחיפה וסיים שם את לימודיו כאחד התלמידים המצטיינים. אברהם, או אברמל'ה – כפי שקראו לו במשק, לא מצא את מקומו בחברת הילדים. רק משהתבגר "החל להתאזן", כפי שאומרת חברתו דורית. הסביר חברו חנן: "הבעיה שלו הייתה המסגרת שלא התאימה לו, דרישות שלא יכול היה לעמוד בהן, מבחינת אופיו וכישרונותיו. כל מה שנלמד בכיתה שעמם אותו. הוא היה קולט הרבה יותר מהתלמיד הממוצע, ולכן לא הופיע לבית-הספר לעתים קרובות. הוא היה מופיע רק לשעות המבחנים, ואותם היה עובר תמיד בציונים טובים". מגיל צעיר ניחן אברהם בכישרונות מפתיעים במקצועות הריאלים. את רוב זמנו הקדיש לבניית מטוסים ולנסיונות שונים בתחום האלקטרוניקה. סיפר גלעד: "מה שנוגע לבניית מטוסים – אברהם היה האלוף. התערוכות שלנו תמיד היו מאוכלסות בדגמים היפים שלו". אברהם, שהיה נער מסוגר בטבעו, בילה את רוב ימי ילדותו בחדרו – האזין לתקליטים, צייר, כתב שירים וכאמור – עסק במטוסים שלו ובבניית מקלטי רדיו. סיפרה דורית: "אברהם היה שונה מאתנו. רק בגיל מאוחר החל לגלות את עצמו ואז – הוא התגלה גם לנו עם מגוון כישרונותיו והפוטנציאל הטמון בו". במשק עבד בפלחה, ענף שהיה אהוב מאוד עליו, עד כדי כך שהנציח אותו באחד משיריו. כמו כן תרם לקיבוץ מכישרונותיו בשטח האלקטרוניקה, כאשר התקין לוח תוצאות חשמלי על מגרש הכדורסל המקומי – והלוח פועל עד היום הזה. במשך שנים הייתה משאת נפשו להיות לטייס בבוא היום, אך במבדקים התגלה שהוא עיוור צבעים ולכן נפסל. אברהם גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1971 והוצב לחיל השריון. בחיל עבר קורסים שונים: קורס תותחני טנק, קורס מקצועות טנק, קורס מש"קי טנק וקורס מפקדי טנקים. בתחילת שירותו סבל מיחסם של אחדים מן החיילים. הוא היה עדין נפש מכדי להסתגל לקשיחות של חיי הצבא. אך לאט ובהדרגה כבש לו מקום ביחידה. הוא החל נקשר אל הטנק ואל אנשי השריון, למד להסתדר עם הכל בדרכו החייכנית, ואף נחשב לאחד המפקדים הטובים ביחידה. במלחמת יום-הכיפורים היה אברהם עם יחידתו בסיני. כשיעף ה"סוחויים" הראשון שלו חלף מעל החיילים, צעק אברהם לחבריו להתניע את הטנקים. כך החלה המלחמה שלו. חמישה ימים עברה היחידה קרבות קשים, ולדברי רמי "לא פעם היו במצבים כאלה, שממש בנס יצאו מהם". ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) הגיעה היחידה לגבעת העמודים, שם נערך קרב קשה עם האויב. אברהם, ששימש כמש"ק טנק, עלה עם רכבו לעמדה שלוש פעמים, ובפעם השלישית נפגע ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברמת השופט. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אברהם השתתף בקרב הקשה והאכזרי, שבו נבלם האויב המצרי. אנו, רעיו, זוכרים את אומץ לבו ואת מסירותו. עד רגעיו האחרונים דבק במשימה ולא נטשה". לזכרו הוציא הקיבוץ לאור חוברת, ובה מדברי חברים וקטעים משיריו. כמו כן תרמו הוריו להקמת מועדון לחובבי רדיו בבית-הספר התיכון לטכנאים שבקרית שפרינצק, אשר עם בוגריו נמנה אברהם.