כהן, אברהם

אברהם, בן יפה ומרדכי, נולד בשנת תרצ"ה (1935) בקהיר שבמצרים. הוא למד בבית-הספר היסודי "גודולה" בקהיר ואחרי-כן סיים, באותו מוסד, את לימודיו בבית-הספר התיכון. בשנת 1953 עלה ארצה במסגרת "עליית הנוער". בני משפחתו הצטרפו אליו בשנת 1955. בשנת 1956 עזב את הקיבוץ מקום שם התחנך ויצא לקרית-שמונה כדי לעזור לאחותו, שבעלה חלה ולא יכול לעבוד. הוא עבד בעיר, שהייתה אז בשלבי התפתחותה הראשונים, ובעבודה מייגעת פרנס את המשפחה. אברהם גויס לצה"ל בסוף אפריל 1956 והוצב לחיל התותחנים. הוא הוכשר כאיש צוות מרגמה ונשלח לשרת בגדוד מרגמות כבדות. ביחידתו העריכוהו כאיש מקצוע מעולה וכחייל מסור וממושמע. הוא השתתף במלחמת סיני עם יחידתו שהשתתפה בקרב באבו-עגילה. בסוף אוקטובר 1958 שוחרר אברהם מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל התותחנים. ביחידה זו היה נקרא לתקופות של שירות מילואים ובמסגרתה לחם בקרבות מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. על זאת הוענקו לו "אות מלחמת ששת הימים" ו"אות השירות המבצעי". בינואר 1973 הוסב מקצועו והוא הועבר ליחידה של חיל הרגלים כרובאי. גם ביחידה זו נקרא לתקופות של שירות מילואים. אברהם נשא לאישה את לילי ויחד עמה הקים את ביתו בשכונת פרדס-כץ ליד בני-ברק. בביתם החם והנעים גדלו את שלוש הבנות ואת הבן שנולדו להם ברבות הימים. הוא היה מסור למשפחתו והקדיש את כל מרצו ואונו כדי לפרנס אותם באושר, בכבוד ובשמחה. בזמן המועט שנותר לו הרבה לקרוא ספרים והעשיר את ידיעותיו. אברהם, שנקרא בפי כל – נינו, גדל וחונך ברוח המסורת היהודית. הוא דבק באמונתו באלהי ישראל וכדי להעמיק את ידיעותיו בתורה ובהלכה, הצטרף לארגון "בני-ברית", שבמסגרתו עסק בלימודי קודש. הוא היה אדם תמים, צנוע וטוב לב. מקורביו מעידים עליו שהיה אוהב אדם והרעיף חום ואהבה על בני משפחתו ועל ידידיו. הוא עבד בעבודה קשה ומפרכת כתפסן בניין בחברת "לומיד" והצליח לקדם את משפחתו ולהביא לביסוסה. בעבודתו הגיע לסיווג מקצועי א-א וחבריו לעבודה חיבבוהו מאוד. אברהם דאג לבני משפחתו וכשהיו נתקלים בקשיים, היה זונח את עיסוקיו ומקדיש את זמנו לסיוע להם. הוא לא מצא מרגוע עד שלא סילק כל מכשול שהטריד את בני משפחתו. במלחמת יום-הכיפורים עסקה יחידתו בפעולות אבטחה ושמירה באזור אופירה (שארם א-שייך). במחצית דצמבר 1973 נקרא אברהם לשירות מילואים והצטרף ליחידתו, שעסקה בפעילות מבצעית באזור אופירה. ביום י"ח בטבת תשל"ד (12.1.1974), נפטר בעת שרותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ובן, שני אחים ושתי אחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אברהם כהן היה חייל מסור לתפקידו ומסור לחבריו. הוא היה בעל מזג טוב ועשה את המוטל עליו בנאמנות וביעילות. גיוסו במלחמת יום-הכיפורים והדרך שמילא את תפקידו, תרמו להצלחת צה"ל במערכה נגד צבאות ערב".