כהן, אברהם

בן רגינה ועוואד-אברהם, נולד ביום א' בתמוז תרצ"א (16.6.1931) בתל-אביב. למד ב"תלמוד תורה" בשכונת נווה שלום אולם בגלל המצב הכלכלי בבית נאלץ לצאת לעבוד בגיל צעיר על-מנת לעזור למשפחתו. אהבתו הגדולה היתה הים. בכל רגע פנאי היה ממהר לים להתבונן בגליו או לשחות ולחתור בסירה. חלומו הגדול בחייו הקצרים היה להיות יורד ים ולראות עולם. בהיותו נער הצטרף לשורות מחתרת האצ"ל. באימונים שעבר במסגרת זו הוכיח דבקות במטרה: בעת אימון לצליחת נהר התהפכה סירתו ואחד הרובים נפל המימה; ללא היסוס מיהר אברהם לצלול במים ולמשות את הרובה ששקע. אברהם לקח חלק בכיבוש יפו, ובפעולה לכיבוש הכפר יהודיה גילה אומץ לב מיוחד בשעה שעצר טנק אויב עד בוא התגבורת. בימים שאנשי האצ"ל הצטרפו לצה"ל, עמד חלומו של אברהם להתגשם, הוא עמד להצטרף לחיל-הים שהיה משאת נפשו, אבל לפני שמימש את רצונו נפל בעת מילוי תפקידו. ביום 22.6.1948, בשעה שחש לעזרת חבריו על אוניית הנשק של האצ"ל "אלטלנה", שחה לעברה ונפצע אנושות מרסיסי פגזים שנורו לעבר האונייה; ביום ט"ז בסיוון תש"ח (23.6.1948) מת מפצעיו בבית-חולים. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. שמו הונצח בספר הזיכרון לחללי האצ"ל "זיכרם-נצח".