כהן, אברהם

בן סול ומאיר, נולד בחודש אב תרפ"ד (אוגוסט 1924) בעיר העתיקה בירושלים להורים אדוקים ולמד בישיבת "פורת-יוסף" עד שנת ה17- לחייו. בעודו נער מת עליו אביו והאם יצאה לעבודה בבתי זרים כדי לפרנס את ילדיה. אברהם, הבן הגדול במשפחה, לא יכול להשלים עם כך ומאחר שהאם לא הרשתה לו לעזוב את ה"ישיבה", היה עובד בסתר ומביא קצת כסף הביתה, משכרו שהרוויח מכל עבודה שנזדמנה לידיו. בהתבגרו, נרשם כתלמיד במכון לשיעורי-ערב ושקד על לימודי-חול. מדעי הטבע, גיאוגרפיה והיסטוריה היו בשבילו בבחינת עולם זר, אך בכוח התמדתו הלכה השכלתו והעמיקה. לאחר שלמד גם אנגלית וערבית נתקבל כפקיד בדואר, החל להשתלם בלשון הצרפתית והתכונן לבחינות-הבגרות. אברהם הצטרף ל"הגנה" ופעל בה עד יום מותו. היה חובב ספורט וחבר באגודות "מכבי" ו"בר-כוכבא". עם פרוץ מלחמת-העצמאות והתחלת המצור על העיר העתיקה, בחר להגן על חומותיה והתנדב לשורות ראשוני המגינים. שבועות היה מהלך מזה-רעב בסימטאות העיר, עומד על גגות הבתים העתיקים בהתקפות הקשות של האויב ושולח חצי-מות לעבר התוקפים אשר ניסו מדי פעם לפרוץ אל הרובע היהודי. בהתקפות אלה התבלט צלף ערבי, אשר הפיל בהתמדה חללים מבין המגינים. אברהם החליט לפגוע בו ולא שעה לאזהרות מפקדו וחבריו. ביום י' באייר תש"ח 19.5.1948)), לאור היום, עלה על גג סמוך לאותה מאורת- צלפים כדי לפגוע בצלף, אך בטרם אחז בהדק נורה. שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.