כהן, אבנר

בן שמעון (הכהן) ואסתר (טיטה). נולד ביום י"ז בחשון תשי"ז (22.10.1956) בעכו. את מסלול-לימודיו התחיל בבית-הספר היסודי ע"ש ויצמן בעכו וסיימו עם ציונים גבוהים. כל מורי בית-הספר אהבוהו וידעו כי הוא מוכשר ומחונן משאר התלמידים. המורה מינה עופר אף המליצה בפני ההורים לרשום אותו לבית-הספר למחוננים בירושלים. אך הוא העדיף ללמוד בבית הספר הריאלי שבחיפה במסגרת הפנימייה הצבאית. אבנר התנהג לפי סיסמת בית-ספר זה "…והצנע לכת". הוא לא התנשא, היה ענו וממושמע. חבריו התלמידים אהבוהו והעריצוהו. ביתו הפך למועדון הכיתה. לפני כל מבחן היו עשרות מחבריו צובאים על ביתו, וביחד לומדים ומתכוננים. בני-מחזורו הכירו את אבנר כאדם שאהב לחלק עם כולם את כל דברי המאפה והפרות שהביא או קיבל מהבית. הוא היה חבר נוח לבריות, שלא התרגש ולא שמר טינה לאנשים. היה אדם רציני ומיושב בדעתו ועם-זאת הרבה להאזין למוסיקה קלה. הוא אהב להאזין לשירי אריק איינשטיין, שהיו שגורים על פיו, ולשירי החיפושיות, וכן לשירי סטיבי וונדר ואלטון ג'ון. את פרק-הזמן שבין סיום הלימודים לתחילת השירות עשה אבנר בעבודות-שמירה שונות ובטיולים ברחבי- הארץ. אבנר גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1974 והתנדב לחיל-השריון. לאחר הטירונות הועבר לבית-הספר לשריון. כאן סיים קורס מקצועות-הטנק והוסמך כטען-קשר, כן עבר קורס- מט"קים, קורס קצינים, קורס קציני-שריון וקורס קציני-אג"מ. לאחר סיום קורס קציני- אג"מ צורף אבנר לגדוד מבצעי ומונה לסגן-מפקד-פלוגה. מפקדו, שנתבקש לתת עליו חות- דעת מקצועית, העריכו כך: "קצין אחראי ומסור לתפקידו, שהתבלט בשקט הנפשי שלו. מילא מספר רב של תפקידים ומשימות בגדוד ועמד בכולם בהצלחה, תודות לחוש האחריות והחברות שלו. קצין שקט ושלו שהתבלט בטוב-לבו וביחס החברי שהפגין. לאנשים בגדוד שימש דוגמה ביושרו האישי". את עיקר שירותו עשה אבנר בסיני והתקשר אל נופיו השגיאים ואל מרחביו. בסוף מרס 1977 נפצע אבנר קשה בתאונת-דרכים, ולאחר מאבק ממושך על חייו נפל בעת מילוי תפקידו – ביום י"ח בניסן תשל"ז (6.4.1977). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבנהריה. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "תקופה ארוכה עמד אבנר ז"ל עם כל חיילי היחידה במבחנים קשים. יחד עמם נשא בעול הכבד של שמירת הארץ וביטחונה. במאמץ זה התבלט אבנר בשקט הנפשי שלו, בטוב-לבו וביכולתו לבצע משימות, שהוטלו עליו, באורח מושלם. הוא שימש דוגמה ומופת לחבריו וחייליו". אביו מציין, כי אבנר היה מסור להורים וקיים את מצות כיבוד אב ואם, כפי שכתוב בעשרת הדברות: "למען יאריכון ימיך". אך הוא לא האריך ימים ונקטף כמו פרח באמצע שנתו ה-21.