כהן, אביתר-נחום

בן יצחק הכהן ושולמית, נולד ביום ו' באלול תש"ח (10.9.1948) ברחובות. את לימודיו היסודיים רכש בבית הילד שבירושלים. המשיך בלימודיו התיכוניים בבית החינוך התיכון שבעיר. אביתר גילה נטיות מיוחדות לספרות ולאמנות. גם בספורט התעניין. גויס לצה"ל ביולי 1966 אך עוד הוא בשירות החובה מצא את מותו בשעת מילוי תפקידו על יד מוצבי הברך ביום ט' באלול תשכ"ח (1.9.1968). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. מפקדו כתב להוריו במכתב תנחומיו אליהם: "את החודש האחרון שירת אביתר תחת פיקודי, והיכרותנו אף שהיתה קצרה, נשאה ניצוצות של ריעות". בהמשך דבריו כתב על העברתו לשרת במפקדת פיקוד המרכז. אך לאחר מכן הצליח לעבור לשרת ביחידה שעל גדות הירדן. "במסגרת שירותו בבקעה", המשיך מפקדו, "לקח חלק בעבודה המפרכת של שמירת הקו. לכל סיור בשטח ניסה והצליח להצטרף גם אם לא קראו לו". הוא מציין כי נאמן היה להטיל עליו כל משימה שהיא וביצועה היה על הצד הטוב ביותר. מלא בטחון אישי היה וטוב לב ומפני כן נעים היה לשהות במחיצתו, ולשוחח אתו שיחת רעים. וכן סיים את אגרתו: "לכם נפל היקר מכל – בנכם, ולנו אבד רע וידיד לנשק". שמו הוזכר בספר "במעלות לוחמים" בהוצאת הדר וב"היכל הכלים השבורים" של ספריית הפועלים.