כדר, יהושע (“שוקה”, “שוקי”)

בן חפץ ועליזה. נולד בשנת תש"ד (1944) בקהיר של מצרים. אחרי שהמשפחה עלתה לארץ בשנת 1952 למד יהושע במושב מסלול שבנגב ולאחר מכן סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר החקלאי "אשל הנשיא" סמוך לבאר שבע. מטבעו היה נחבא אל הכלים וביישן. בסיימו את בית הספר החקלאי שם את פעמיו אל השירות בצה"ל – ובאוגוסט 1963 גויס ושירת בחיל השריון. שאיפתו היתה לפקד על טנק ישראלי חדיש ואמנם הוא גמר קורס למפקדי טנקים. בסיימו את שירותו הסדיר למד הנהלת חשבונות ורק אז התחיל לעסוק בחקלאות. אהוב היה על כל מוקיריו, ובייחוד על חבריו לספסל, אשר אתם עבר את תקופת ההסתגלות ללימודים ולעבודה במשק. היה בין מארגני מועדון הספורט במושב רנן שבנגב, על כביש עזה. לאחר שחרורו מן הצבא היה יוצא לשירות מילואים ובמסגרת זו נמצא גם בפרוץ מלחמת ששת הימים. הוא הצטיין בשירותו בשלחו אש על מוצב האויב וראשו גלוי עד שהטנק שלו נפגע מאחד הפגזים המצריים וכך נפל. זה היה בקרב שנערך דרומית לעזה ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בבאר שבע. זכרו הועלה ב"עלי מרחבים" בהוצאת המועצה האיזורית מרחבים.