ישראל, שמואל

בן יצחק ושרה. נולד ביום כ"ז בסיוון תשי"ג (10.6.1953) בפתח תקוה ולמד בבית הספר היסודי "הגפן" ובבית הספר התיכון "דביר" ברמת גן. הוא רכש את תעודת הבגרות בבית הספר ללימודים חיצוניים "רון" בתל אביב. שמואל היה מלא חדוות חיים ומרץ. הוא אהב לצחוק ויחד עם זאת ידע להיות רציני ויעיל. את שעות הפנאי בילה במשחקים עם חבריו בשכונה ועם אחיו הגדול, ברכיבה על אופניים ובטיולים ברחבי הארץ. הוא הרבה לשחות ולשהות על שפת הים ומאחר שהיה בלונדי ירוק עיניים, בעל בלורית שופעת על מצחו, היה השיזוף הולם אותו מאוד. תקופה קצרה היה חבר בתנועת "הצופים", אך התמיד בתחביבים של איסוף בולים, מטבעות ומפתחות. הוא היה בן טוב ומסור מאוד למשפחתו. הוא עזר לאמו ונהג חיבה רבה עם אביו. הוא הקפיד מאוד על סדר וניקיון והקדיש תשומת לב מיוחדת למראהו החיצוני. לבושו, ואף בגדי העבודה שלו, היו נקיים תמיד ומגוהצים. הוא התנדב תמיד לעזור לזולת ועשה זאת ברוח טובה ובענוה. שמואל התגייס לצה"ל במחצית מאי 1971 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. הוא עשה את כל המוטל עליו באימונים, בטירונות, בקורס הצניחה ובקורס מ"כים, ללא רתיעה וללא פגם. בזכות כוח רצונו העז הצליח להחזיק מעמד גם כאשר חזקים וקשוחים ממנו נשברו. הוא נהג באומץ לב גם כאשר התנדב לצנוח ראשון מדבוקתו אל הבלתי נודע. . . לאחר סיום קורס מ"כים השתתף עם יחידתו בפעולות מבצעיות רבות אצל כל גבולות הארץ ואף מעבר להם, ונתן את חלקו להגנה על הארץ ולהבטחת שלום תושביה. זמן מה שימש כסמל מבצעים בגדוד ומאחר שהרגיש שביכולתו לתרום יותר התנדב ללכת לקורס קצינים. לאחר שסיימו בהצלחה עבר קורס קציני ומש"קי מקלעים ונשלח להדריך בבית הספר לחיל הרגלים. ביום י"א באייר תשל"ג (13.5.1973) נפל סג"מ שמואל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו האחרון: "בנכם הספיק לשרת ביחידתנו רק תקופה קצרה בלבד. – – – בתקופת היותו אתנו בלט שמואל ז"ל בגישתו הכנה וברצון ללמוד ולדעת יותר ויותר, והיינו בטוחים ומשוכנעים שאכן ימלא את תפקידו בהצלחה".