ישראל, צור-צבי

בן שושנה ומנחם. נולד ביום כ"ג באייר תשל"א (18.5.1971) בירושלים. בן אמצעי מתוך חמישה ילדים. את לימודיו התחיל צור-צבי בבית-הספר היסודי בירושלים, המשיך ללמוד שלוש שנים בחטיבת הביניים במעלה אדומים ועוד שלוש שנים במכללת "אורט". בנעוריו השתתף בפעילות "נוער לנוער", שיחק ואימן כדורעף בנבחרת הנוער של ירושלים ובמעלה אדומים. בסוף פברואר 1990 התגייס צור לצה"ל והוצב לצנחנים. במשך תקופת שירותו עבר צור קורסים רבים, ביניהם קורס צניחה, קורס מ"כים, קורס סמלים וקורס קציני חי"ר. לאחר שלוש שנים הצטרף לשורות צבא הקבע, ובראשית מרס 1993 קיבל דרגת סגן. צור היה חייל מקצועי מאוד, בעל מוטיבציה ויכולת אישית גבוהה. כקצין, ביצע את תפקידו תוך איכפתיות רבה וקיבל ברצון ביקורת, מתוך רצון לשפר את ביצועיו. צור ניחן ביכולת מנהיגות טובה. ביום 18.5.1993, בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון, נפצע צור-צבי פצעים קשים והועבר לבית החולים רמב"ם. במשך כארבעה חודשים נאבק צור על חייו, וביום כ"ו באלול תשנ"ג (12.9.1993) נפטר מפצעיו. באותה פעולה נהרג גם סגן זהר חלמיש. צור-צבי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. בן עשרים ושתיים היה במותו. השאיר אחריו הורים, וארבעה אחים – ארז, רונן, ליאור ורותם. משפחתו הנציחה את זכרו בשיר.