fbpx
ישראל, וילפריד (יעקב)

ישראל, וילפריד (יעקב)


בן אמי וברתולד. נולד בשנת תרנ"ט (11.7.1899) בלונדון למשפחת סוחרים אמידים שישבו בגרמניה מן המאה ה-16. סבו מצד אמו, הרב הרמן אדלר, היה רבה הראשי של בריטניה. וילפריד קיבל את חינוכו בברלין ונועד לרשת את אביו בניהול עסקי המשפחה אבל לא מצא בהם עניין בגלל נטיותיו האמנותיות, בעיקר לפיסול ולציור. גם היה אספן של חפצי אמנות ואף על פי כן, קיבל על עצמו את ניהול המנגנון במפעל המשפחתי העסקי ופעל שם רבות לקידום העובדים. בין שנים 1933-1939 חיפש ומצא מקומות קליטה מחוץ לגרמניה הנאצית לשבע מאות עובדים יהודיים ולמשפחותיהם. כבר מנעוריו התוודע למצוקות יהודי המזרח, שהתדפקו על שערי אירופה המרכזית כדי למלט את עצמם מן העוני והפרעות שידעו במזרח אירופה. הוא גם נרתם לפעולה נמרצת כדי לסייע להם ותוך כדי פעילותו זו דבק בציונות הסוציאליסטית. בנסיעותיו הרבות ביקר גם בקובנו בירת ליטא ובין השאר ביקר שם גם בבית היתומים שקלט יתומים שהיו שרויים במצוקה רבה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא הצליח לקבל עזרה כספית מאת אביו ובסיועו הוקם בארץ-ישראל המוסד "בן שמן" וילדים אלה הועברו לשם. וילפריד היה גם לנשיאו של אותו מוסד. כמי שהתעניין גם בתרבות היהודית תמך, יחד עם מרגוט קלאוזנר ולולה האן וארבורג, בשחקני "הבימה" שהגיעו מרוסיה לברלין בסוף שנות העשרים. בקיץ 1932 מימן וארגן, יחד עם רחה פרייאר, קבוצה ראשונה של בני-נוער יהודים מגרמניה שיצאה למוסד "בן שמן" ובזה הניחו את יסודות התנועה שהתפתחה מאוחר יותר ל"עליית הנוער". לאחר עליית הנאצים לשלטון עמד וילפריד על הסכנה הגדולה האורבת ליהודי גרמניה ובא לכלל מסקנה שהם חייבים לעזוב בהקדם ארץ זו. הוא היה פעיל מאוד במוסדות עזרה העצמית, סייע לרבים להגר מגרמניה וגם הציל רבים ממחנות הריכוז. דאגתו העיקרית היתה נתונה לילדים והוא עשה הרבה להוצאתם מגרמניה. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר לאנגליה ושם המשיך לפעול למען הפליטים מגרמניה וככל שניתן לו גם להצלחת יהודים משאר ארצות אירופה. באנגליה גם הצטרף למאמץ המלחמה של בעלות הברית. במסגרת שירות הביון הבריטי מצרפת וממערב אירופה. בתחילת שנת 1943 החליטו אנשי הסוכנות היהודית בלונדון לשגרו לפורטוגל ולספרד לשם הצלת פליטים והעברתם לארץ-ישראל. שם פעל להטבת מצבם וגם חילק רשיונות-הגירה לארץ-ישראל שעמדו לרשותו. ב1- ביוני 1943 החליט וילפריד לשוב לאנגליה במטוס מליסבון לבריסטול. עמו היו במטוס שלושה עשר נוסעים וביניהם גם השחקן לסלי הווארד. הגרמנים תקפו את המטוס, הפילוהו מעל למפרץ ביסקאיה וכל נוסעיו נספו. וילפריד ליווה בחיבה עמוקה את הקמתו והתפתחותו של קיבוץ הזורע עד לימיו האחרונים. בצוואתו ציווה לקיבוץ את שרידי אוספו האמנותי ולשם כך הוקם שם מוזיאון הנושא את שמו. זכרו הונצח בחוברת מיוחדת של קיבוץ הזורע וכן בספרה של נעמי שפרד "מפלט מן האופל, וילפריד ישראל והצלת היהודים" המוקדש לחייו ולפעלו.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.

דילוג לתוכן