ישראל, גיורא (‘איקו’)

בן אויגן ורוזליה. נולד ביום כ"ב באדר תשט"ז (5.3.1956), בעיר טימישורה שברומניה. כשהיה בן שלוש שנים עלה עם משפחתו ארצה. המשפחה השתקעה בירושלים, וגיורא התחיל ללמוד בבית- הספר הממלכתי-דתי של חב"ד שבעיר-גנים וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-דתי 'במעלה' שבירושלים. גיורא היה ילד חברותי מאוד, מלא שמחת-חיים, תלמיד מבריק ומצטיין – בעיקר במקצועות הריאליים – גאות הוריו ומוריו. מכיתה ח' נהג לעבוד בעת חופשותיו ובכסף שהשתכר קנה להוריו מכשירי-חשמל שונים (טלויזיה, מכונת-כביסה) כדי להקל על חייהם. במסגרת בית-הספר התיכון היה פעיל בחוגים שונים, בעיקר בחוג לצילום והסרטה. היה צלם מעולה ותצלומיו מקשטים חדרים רבים. גיורא סיים בהצלחה קורס-מ"כים של הגדנ"ע, היה חניך ומדריך בקלוב התעופה, עסק בטיסנאות ואף זכה באליפות הארץ בהטסת טיסנים. גם מספורט לא משך גיורא את ידו. הוא הצטיין בעיקר בקפיצה לרוחק ובריצות וזכה למדליות ותעודת רבות. גיורא עסק בצורכי ציבור התלמידים והיה חבר מועצת-התלמידים של בית-הספר. הוא הצטרף לתנועת 'הצופים' ויחד עם חבריו הקים גרעין נח"ל בשם 'והיה אם', שהיה אמור לצאת להכשרה לקיבוץ נחשולים שליד עתלית. גיורא סיים את לימודיו התיכוניים במגמה הריאלית בהצטיינות ועד לגיוס עבד במלון 'מוריה'. גיורא גויס לצה"ל במחצית ינואר 1975 ועם חברו לגרעין הוצב לנח"ל. לאחר הטירונות הועבר להמשך שירות בקיבוץ נחשולים. להפתעתו קיבל זימון לקורס-טיס והוא החליט להיענות לאתגר זה, אך את קשריו עם חבריו לגרעין לא ניתק. גיורא הועבר לחיל-האויר והתחיל את הדרך הארוכה והקשה אל כנפי הטיס. הוא עמד בהצלחה בכל המבחנים. על- אף קשיי הראייה, סיים את מרבית הקורס והיה על סף קבלת הכנפיים. ביום ו' בכסלו תשל"ז (28.11.1976), נפל גיורא בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן-משנה. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "גיורא ז"ל התנדב לשרת ביחידה, שהיא בשורה הראשונה של היחידות בהן עשוי לבוא לגילוי רצונם העז של בחורינו הצעירים לשרת את מדינת ישראל… אני מבקש לציין את הרצון הרב שגילה גיורא בשאיפתו להתקדם ולהשיג הישגים וכן את אחות-הרעים ויחסיו היפים עם חבריו – קוים שאפיינו את דמותו בקורס". בחוברת-זיכרון של בית-הספר לטיסה מובאים קוים לזכרו ולדמותו.