ישראל, גדעון (גידי)

בן שרה ושלמה. נולד ביום א' בכסלו תשכ"ט (21.11.1968) בחיפה. גדעון למד בבית-הספר היסודי 'קישון' ובבית-הספר הריאלי במגמת חברה ומדינה, שניהם בחיפה. בנעוריו הצטרף לתנועת הצופים והיה פעיל הן בתנועה והן בכל פעולות הגדנ"ע בבית-ספרו. סיים בהצלחה קורס גדנ"ע-אוויר במועדון 'בצלאל' וכן קורס אימונים מרוכז בבסיס גדנ"ע. לתעודת הבגרות שהגיעה אל הוריו לאחר מותו, צורף מכתב מיצחק נבון, שהיה בשעתו שר החינוך והתרבות, האומר: "השלים חוק לימודיו במאמץ ובכשרון". חבריו של גדעון ידעו לספר עליו כי היה 'מסמר' בכל המסיבות והרוח החיה בהן, וכי אהבוהו בשל חיוכו וחוש ההומור הנפלא שניחן בו. גדעון אהב מאוד לצייר ולפתור תשבצים, לרוץ למרחקים ארוכים, לשחק כדורגל, כדורסל וטניס. הוא עזר לכולם ואהב מאוד ילדים. מוריו של גדעון ראו בו נער פיקח ומלא חיוניות, חביב ואהוד על חבריו, יחד עם היותו רגיש, חייכן וטוב לב. בחודש אוגוסט 1987 התגייס גדעון לצה"ל. שאיפתו היתה להתקבל לקומנדו הימי, אולם בשל פציעה שנפצע לפני גיוסו לא יכול היה להגשים את חלומו, אלא למלא תפקיד חשוב ואחראי כאיש מחשבים במחוז חיפה, תפקיד שמילא כראוי, לשביעות רצונם של מפקדיו. ביום 13.12.1988 נפצע גדעון באורח קשה בתאונת-דרכים וכעבור שלושה חודשים ביום ט"ו באדר ב' תשמ"ט (21.3.1989), נפל בעת מילוי תפקידו כשנפטר מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. הניח הורים, אחות ואח. אחיו דני, אשר נפצע אף הוא באותה תאונה, החלים מפצעיו וכאשר גויס לצה"ל שירת באותו בסיס שבו שירת גדעון. ב- 17 באוקטובר 1993 ילדה אחותו רחל בן בכור שנקרא על שמו – גדעון. לאחר נפילתו הוציאו הוריו ספר לזכרו ושמו הונצח באנדרטה לחללי בית-הספר הריאלי ובבית 'יד לבנים', שניהם בחיפה, ובבית-הספר היסודי 'קישון' שבו למד. דודיו מארצות-הברית הנציחו את שמו בבית-הכנסת המרכזי 'מוריה' שבשכונת תל עמל.