ישראל, אברהם

בן רוזה (שושנה) ורחמים, נולד בשנת 1926 בתורכיה. למד ב"תלמוד-תורה" ובבית-ספר כללי. עם סיום לימודיו יצא לעבודה במפעל מתכת, אך לא מצא סיפוק בעבודה ובשכרה, כי נפשו השתוקקה לחיים יהודיים שלמים ולחופש לאומי, ובשנת 1945 עלה ארצה והסתדר בעבודה במפעל ליציקת-נחושת. הוא התערה בחיי היישוב ובשאיפות השחרור של האומה. כשפרצה מלחמת-העצמאות לא יכול עוד להמשיך בעבודתו בשלוות-נפש, הוא התנדב להגנת המולדת וביקש שישלחוהו במהרה אל החזית. ואכן צורף לגדוד של הפלמ"ח בחטיבת "הנגב" ונשלח לחזית הדרום. נלחם באומץ ובמסירות ואף חופשה קצרה לביקור בעיר לא ביקש, לבל יבזבז את הזמן היקר המוקדש למלחמת העם העומד על נפשו. אברהם נפל בהגנה על כפר דרום המבודד, בקרב נגד ראשוני הפולשים המצריים, שחשו לעזרת הכנופיות המקומיות, ביום ב' באייר תש"ח (11.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.