ישראלי, רונן

בן אילנה ומשה. נולד ביום י"ב בתמוז תש"ל (16.7.1970) בבוסטון, בארצות-הברית, בעת שהוריו שהו שם בהשתלמות. המשפחה שבה בשנת 1973 לביתה שבחיפה. רונן עשה את לימודיו היסודיים בבית-הספר הניסיוני הפתוח שבאוניברסיטת חיפה, המשיך בחטיבת-הביניים בבית-הספר התיכון עירוני ה' וסיים את לימודיו התיכוניים כעבור שנתיים, בהיותו בן 17 בלבד, בבית-הספר התיכון 'פרינסטון' שבניו ג'רזי. במסגרת לימודיו בפרינסטון כתב עבודות מדעיות. רונן היה צעיר יפה תואר, שחונן בכשרונות רבים בתחומים שונים. היה פעיל בתנועת הצופים וספורטאי פעיל ומצטיין בתחומי הכדורסל, הטניס והסקווש. לצד זאת טיפח גם את תחביבו, טיפוס צוקים, והיה חבר במועדון האלפיניסטים. בשובו לארץ מלימודיו בארצות-הברית התקבל למסגרת העתודה האקדמית ולמד בטכניון, בפקולטה למתימטיקה שימושית. הוא סיים את לימודיו לתואר הראשון בהצטיינות; כל זאת מבלי לזנוח את אהבותיו ועיסוקיו האמנותיים בתחומי המוזיקה, הקולנוע והציור. רונן אהב מאוד מוזיקה, היטיב לנגן בחליל-צד והחל לפרוט על גיטרה. הוא מצא זמן פנוי גם לקריאה מרובה בעיקר של ספרות יפה. נוסף לכך ניהל רונן יומן אישי. בתום לימודיו בטכניון היה בכוונתו להמשיך בלימודים לתואר שני, אך טרם החליט באיזו מגמה. רונן גויס לשירות חובה בצה"ל בסוף חודש אוגוסט 1988 והתקבל למגמת חיזוי בחיל האוויר. במסגרת זו עבר קורס קצינים ועמד לקבל את דרגת הסגן. רונן נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט' בכסלו תשנ"א (26.11.1990) בתאונת-דרכים בשכונת דניה בחיפה והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי כפר סמיר בחיפה. הניח הורים ושני אחים. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד בית-הספר לקצינים על סגולותיו הייחודיות של רונן, שנתגלו חרף הזמן הקצר שהספיק לשהות בבית-הספר, על השקט הנפשי שלו, חוש ההומור המפותח, כושרו המצוין ללמוד והצטיינותו בתחומי הספורט והמוזיקה. שמו הונצח בספר שירה שהקדישה האם לזכרו: 'והדשא שר בכפות רגלי'. בשיר הנושא שם זה היא כותבת: "לבי מתרונן / והדשא שר בכפות / רגלי / והרוח שורק, רונן, / באוזני / וההר מולי / ירוק כהה / רונן / לי קורא / ורוחש ולוחש לי / הים כמו קוסם / רונן / רונן -". אמו פירסמה שירים לזכרו גם ב'עיתון 77' ובספר 'ישנו הרגע הזה' וכתבות בעיתון ידיעות אחרונות. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו ביערות הקק"ל.