ישראלי, עוזי

עוזי, בן יונה ומנחם, נולד ביום י"א בשבט תרצ"ב (19.1.1932) בכפר יהושע. הוא גדל בכפר, גמר בו את לימודיו היסודיים וסייע להוריו בעבודה במשקם. מגיל רך ראה עוזי את עצמו חקלאי וחלוץ, איש האדמה, שהיה קשור בה בכל לבו. בשנת 1946, בתקופת המאבק, התקבל הנער כחבר בגדודי הנוער של ארגון ה"הגנה". הוא עבר קורס קשרים ושירת עד שנת 1949. במלחמת השחרור ניחתה מהלומה כבדה על המשפחה, כאשר אחיו הבכור של עוזי, יאיר, נפל. עוזי נשאר בן יחיד עם הוריו השכולים ועזר להם בעבודות המשק במסירות, באהבה רבה ובהבנה עמוקה. שלטונות צה"ל שחררו אותו מן השירות הפעיל בצה"ל על-מנת שיוכל להיות עם הוריו ולעזור להם במשק. למרות זאת נקרא עוזי לתקופות של שירות מילואים בכל שנה ובמהלכן עבר קורסים ועלה בסולם הדרגות בצה"ל. אחרי שהשתלם בקורסי קשר ושימש מש"ק-קשר, נשלח לקורס קצינים בשנת 1952, ובשנת 1956 השתלם בקורס צוותי אמכ"ס. בשנות החמישים הצטרף עוזי לגל ההתנדבות הגדול של בני המושבים ושימש מדריך במושבי עולים בנגב. באותה עת גם עשה כמג"ד גדנ"ע באשקלון ואחרי-כן כקצין קשר בפיקוד הצפון. לאחר שהשלים את הקורס לצוותי אמכ"ס הוצב לחיל השריון ובשנת 1957 השלים קורס לקציני שריון. חוות הדעת של מפקדיו מעידות על הערכתם העמוקה לעוזי המפקד ואיש הצבא המסור. באחת מהן נאמר: "מסור מאוד וקנאי לאנשיו ולכלים. אחראי וחרוץ, איש משק וארגון מצוין… בעל רוח טובה וחברית למופת". במלחמת ששת הימים היה עוזי סגן מפקד פלוגה ופיקד על שתי מחלקות שריון בקרבות לכיבוש העיר שכם. הוא נפצע בקרב ושכב זמן-מה בבתי-חולים בחיפה ובעפולה עד שהחלים. בשנת 1970 השלים קורס מפקדי פלוגות שריון. עוזי הקים בכפר יהושע משק לתפארת, ועם חברתו לחיים, ביבה, הקים גם בית חם ומאיר פנים. אמרו עליו חבריו: "עוזי… דמות בלתי נשכחת ואולי סמלית של 'הישראלי הטוב', החקלאי בימי חול, אשר ידע להפוך את מקצוע החקלאות לפאר הצלחה, אשר ראה בעבודתו ייעוד ואשר בימי המלחמה והמילואים היה עושה הסבה מחקלאי של ימי שלום למפקד…" בקלות מפליאה היה עוזי עובר מיישותו החקלאית לזו של המפקד, ופקודיו ראו בו אישיות כריזמטית, שהפנטה אותם, בהרגישם בקרבתו ביטחון גם בשעות הקשות ביותר. ועוד אמרו עליו: "להיות ראשון – היה הדחף ליצירה בחיי יום-יום, זה גם היה הדחף בהליכתו לקרב". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נזעק רב-סרן עוזי אל יחידתו בסיני. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) עמד בראש טור שריון, שהסתער לעבר איסמעיליה. מעטים מול רבים, דלים בנשק אך איתנים ברוחם, עצרה הפלוגה בפיקודו של עוזי את אלפי המצרים שאיימו על הקווים החיוניים של כוחותינו. בקרב זה נפגע הטנק של עוזי והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר יהושע. השאיר אחריו אישה, שני בנים ובת והורים. במכתב למשפחה האבלה כתב מפקדו: "רס"ן עוזי ישראלי שירת ביחידתי בתפקיד של מפקד פלוגה. הוא נפל בקרב ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973), בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, בצדה המזרחי. חדור הכרת ערך המשימה, אשר הייתה לעצור את האויב למען שמור על שלימות בתינו ומשפחותינו. בנכם, רס"ן עוזי ישראלי, היה מפקד פלוגה למופת והנהיג את אנשיו בקרב אשר בו השתתף. בזכותו ובזכות חברינו הנופלים מיגרנו את האויב המצרי. בשמי ובשם כל חיילי החטיבה הנני מביע את צערנו העמוק ואת השתתפותנו באבלכם הכבד. בבניין הארץ תנוחמו". דברים לזכרו של עוזי פורסמו בביטאון תנועת המושבים.