ישראלי, יאיר

בן יונה ומנחם, נולד ביום י"א באייר תרפ"ח (1.5.1928) בכפר יהושע. בן למשפחה חקלאית חלוצית שהיתה מראשוני המתיישבים במקום. מילדותו השתתף בעבודת המשק בדאגתו להוריו העובדים קשה. הוא התעניין במנגנון של כל מכונה, ובמשך הזמן קנה לעצמו ידיעה במכונאות. הוא סיים את בית-הספר בכפר, אך לא הסתפק בידיעות שרכש ושאף ללמוד ולדעת עוד ועוד. בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב והלילה ישב ולמד והיום היה קודש לעבודת המשק. יאיר היה חבר פעיל ומדריך ב"נוער העובד" ובה"הגנה", נשלח לקורסי מ"כים של חי"ש, סיירות, וחובשות במסגרת ה"הגנה". מטעם ה"הגנה" הדריך ואימן את הנוער בכפר. היה מסור למשקו בכל נפשו, אך כשהוטלה עליו החובה להתגייס לנוטרות הלך בלי היסוס על אף חוסר ידיים עובדות במשק. בהיותו נוטר באופן רשמי השתמש בתפקידו זה לאימונים של בני נוער והדרכתם בקנה-מידה רחב. בתחילת דצמבר 1947, עם התגייסותו לחטיבת "גולני", נתמנה למפקד כיתה והיה יוצא מדי פעם עם כיתתו לאחת הנקודות המסוכנות בסביבה. כל תפקיד – כפי שמעיד עליו אחד ממפקדיו – היה ממלא בשלמות, ברצינות ובנאמנות. היה חסון, יפה-תואר, חבר טוב, אחראי, בעל משמעת, וכמפקד – מסור לפקודיו – כעדותם של חברים ומפקדים כאחד. עם תום הקרבות בסביבות משמר העמק הועבר לקורס מפקדי סיירים ליד הרצליה. ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948), יום אחד לאחר שרוכזו חניכי הקורס במחנה תל ליטווינסקי, הופצץ המחנה על-ידי מטוס אויב ויאיר נפל מפגיעת רסיס פצצה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפרו, כפר יהושע.