ישראלי (ברונר), אברהם

אברהם, בן מרים ודוד, נולד ביום כ"ט בניסן תש"ח (8.5.1948) בתל-אביב. הוא למד בבתי-הספר היסודיים "יהודה המכבי" ו"אהבת ציון" בתל-אביב. עשה שנה אחת בבית-הספר החקלאי בנהלל, ואחרי כן למד בבית-הספר התיכון 'חוגים' בחיפה. אברהם – שכונה בפי כל אבי – היה תלמיד מצטיין ובעיקר עשה חיל במדעי הטבע והביולוגיה ואהב בעלי-חיים. הוא אהב את הארץ אהבה עזה, ומאז היותו נער התמיד לטייל ולסייר בשביליה ולהתענג על נופיה. הוא היה חבר תנועת 'מחנות העולים' ופעיל בגדנ"ע בבית-ספרו. אברהם היה טניסאי מצטיין וחבר באיגוד הטניס הישראלי, וכשהיה בן שלוש-עשרה כבר זכה בגביעי כסף בתחרויות טניס לנוער. הוריו וחבריו מעידים עליו שהיה צבר אופייני במלוא מובן המלה: צנוע, הגון וחרוץ. הוא הקדיש זמן רב ללימודיו, אך בשל שקידתו וחריצותו, הספיק ללמוד וגם מצא זמן לטיולים, לשיט, להשתתפות פעילה ונלהבת בחוג לריקודי-עם, להכרת הטבע ולאיסוף בעלי-חיים, בעיקר זוחלים, בשביל המחלקה לביולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. אברהם גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1966 והוצב לחיל השריון. הוא השלים בהצלחה קורסים שונים בחיל והיה למפקד טנק סנטוריון. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות בלטרון, ברמאללה ובג'נין ובמלחמת ההתשה לחם בגבולות ירדן וסוריה. אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר התקבל אברהם כסטודנט למכינה הקדם-אקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים ואחרי-כן נכנס ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות. בהיותו סטודנט באוניברסיטה רכש לו בכספו מפרשית מדגם "גלית" והקדיש את רוב זמנו הפנוי לשיט מפרשיות בים. נוסף על אלה היה גם חובב שחייה. הוא היה סטודנט מצטיין ובשנות לימודיו לתואר הראשון עבד במחקר ב"מכון וולקני לחקלאות". נושא התמחותו והתעניינותו היה הזנת בני בקר בתחליפי חלב. הוא ביקש למצוא דרך לכלול במזון הבקר, סוגי מזון זולים מהמקובלים, שהיו נפוצים בארץ ואין להם שימוש נרחב. זמן קצר לפני המלחמה הגו אברהם וכמה מחבריו רעיון של התיישבות במושב-ספר צעיר, כדי לעסוק שם בגידול בקר וחיות בית. אברהם היה הכוח המאיץ, ההוגה והמארגן של תכנית, שלא יצאה לפועל. אברהם סיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון בפקולטה לחקלאות והחל כבר בעבודת ה'מאסטר' לתואר שני ב"מכון וולקני". במלחמת יום-הכיפורים, כאשר התגייס ליחידתו, הייתה דאגתו של אברהם – מה יהא על העגלים שלו. אך חבריו טיפלו בבעלי-החיים. במלחמה עצמה היה אברהם מפקד טנק. הוא עבר את נתיב קרבות הבלימה והתקפת הנגד ברמת הגולן והשתתף בהתקפת הנגד שפרצה לתוך שטח סוריה. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) נפגע אברהם ונהרג כאשר הטנק שלו נפגע מטיל שירו הסורים בעת כיבוש מזרעת בית ג'אן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. מאמרים, זיכרונות ורשימות לזכרו של אברהם פורסמו בחוברת של האוניברסיטה העברית, בעלון מנהל המחקר של משרד החקלאות ובספר החטיבה שלו. ביום 17.3.1975 חולקה מלגת-מחקר על שמו, להנצחת זכרו, וזכה בה חברו של אברהם לספסל הלימודים ב"מכון וולקני" בבית-דגן.