ישראלי, אברהם

בן רחל וראובן. נולד בג' באלול תר"ף (17.8.1920) בבאטום שבקאוקאז, רוסיה. בגיל שלוש עלה עם הוריו לארץ-ישראל והמשפחה הגיעה לשם לאחר טלטולים רבים בדרך. כאנשי עמל, שקטים וצנועים, טיפחו ההורים בילדיהם את החיבה לשירי ציון. המשפחה השתקעה בירושלים ושם נתחנך אברהם בבית הספר העממי "תחכמוני". לימים עברו לגור בתל-אביב, ושם למד אברהם שנה אחת בבית-ספר תיכון ומאחר שהיתה זו תקופת משבר כלכלי יצא לעבוד בבנאות. בשנת 1938 הצטרף לארגון ה"הגנה" ועבר למחלקה של חיל השדה, שאיבטחה את איזור גוש תל-מונד. תקופה מסויימת גם שירת ב"משמר הנע" של מושבות השרון ושמר כנוטר בעתלית, תל-מונד, רעננה ועוד מקומות ישוב. הוא גם מונה על ידי ה"הגנה" למפקד פלוגת הנוער (הגדנ"ע) בכפר סבא. בסוף 1940 הועברה כיתת המשמר הנע, שבה פעל, לכפר סבא שבה קבע את מקום מגוריו ואליה העביר מאוחר יותר את הוריו הזקנים וכן אח ואחות צעירים ממנו. בשנת 1941 הועלה בחיל הנוטרים לדרגת קורפורל, ורכש חיש מהר את אהדת פקודיו ומפקדיו בזכות דבקותו בתפקידיו, צניעות הליכותיו ותכונות המדריך והמחנך שנתברך בהן. כמו כן התבלט כבעל כושר גופני מעולה, שהועיל לו הרבה בסיורים הרבים שערך ברחבי הארץ. בראשית יוני 1943 יצאה מכפר סבא משאית קטנה ובה חוליית חמישה סיירים מחברי "הגנה" בשרון לשכם ולסביבותיה כדי להכיר את הדרכים ומקומות הריכוז של הכנופיות הערביות. הם לא נשאו עמם נשק וכל ציודם היה מפה, מדריך, מצפן ומנות מזון. לאחר הסיור הגיעו להר גריזים, לנו באחת המערות שבסביבה ולמחרת היום, בד' בסיון תש"ג (7.6.1943) העפילו להר עיבל וישבו לנוח ליד אחד המעיינות. אז הופתעו ונשבו על ידי כנופיה ערבית מזויינת באקדחים ובשבריות. כל החמישה נכבלו בידיהם והובלו במסע-ראווה דרך מספר כפרים אל מול רכס גבוה בהר שומרון. שם קרב אליהם אחד מאנשי הכנופיה ופתח ביריות לעברם. אברהם נפצע פצעי-מוות, שלושה מחבריו הצליחו להימלט בחסות החשכה והרביעי שנפצע גם הוא, השים עצמו כמת והערבים הניחו לו והסתלקו. אברהם הובא למנוחת עולם בבית העלמין בכפר סבא. הוצאת "חברים" של ה"הגנה" הוציאה לזכרו חוברת מיוחדת ובה דברים על דמותו, חייו ופעלו.