ישראלוביץ, אברהם (אבי)
בן זאב ומתילדה. נולד ביום י"א בתשרי תשי"א (22.9.1950) בחיפה. בן עשר שנים היה, כאשר יצא עם משפחתו להפלגה באניה "צפונית" סביב יבשת אפריקה. הוא התחבב על כל אנשי הצוות והם אהבוהו אהבה רבה. הפלגה זו השפיעה רבות על עיצוב אישיותו והניעה אותו להחליט להיות ימאי כשיגדל. הוא למד בבית הספר היסודי באילת ונתגלה כנער נבון ורגיש הנוטה תמיד להתחבר עם החלש ממנו כדי לבוא לעזרתו ולסייע בידו. הוריו קיוו כי ימשיך ללמוד בבית הספר התיכון, אך הוא סירב, כי רצה להיות ימאי ולראות את העולם. אמו הסבירה לו כי ללא הכשרה מתאימה לא יתקבל לעבודה באנייה ומשנוכח בצדקת דבריה התחיל ללמוד מכונאות ובמקביל לעבוד במסגרות בבית המלאכה של ההורים. לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר מקצועי ימי ניגש לבחינות הבגרות מטעם משרד התחבורה ועמד בהן בהצלחה. הוא התקבל לאיגוד הימאים ובגיל 16 כבר עבד באנייה א/מ הר-בוקר שהפליגה סביב העולם. באנייה זו שירת אברהם כשנה ורבע והיה גאה מאוד ביכולתו להחזיק מעמד במשך זמן כה רב (לא כיתר הימאים). במכתב אחד ששלח לאמו מלב ים כתב כי רב החובל והוא הם הישראלים היחידים בספינה והוא מוכרח להישאר על משמרתו, שהרי "לא ייתכן שבאנייה ישראלית לא יהיה אף ימאי משלנו. אסור להפקיר את הדגל". לאחר שירד מאנייה זו הפליג באנייה אחרת ט/ט סמסון במשך תקופה קצרה. לפני גיוסו עבד חודשים אחדים על החוף. הוא גויס לצה"ל בחודש פברואר 1969. לאחר תקופת הטירונות הוא סיים בהצלחה קורס מש"קים ונשלח לשרת באזור התעלה. בבואו לחופשה היה מרגיע את האם כי "אני יודע איך לשמור על עצמי". ביום כ' בניסן תש"ל (26.4.1970), נפל בהפגזה והובא למנוחת עולמים בבית הקברות באשדוד. חבריו ומפקדיו סיפרו כי בעת ההפגזה קיבל אברהם ידיעה כי אנשי סיור של צה"ל עלו על מארב מצרי בקרבת המוצב וכי נדרש חיפוי מידי. כיון שמפאת המרחק הקצר מן העמדה אל מקום המארב לא יכול היה אברהם להפעיל את התותח הגדול, אשר עליו פקד, קפץ כדי להפעיל מרגמה שטיווחה אל מקום המארב, ותוך כדי כך נפגע מפגז מצרי. מפקד היחידה כתב לאם השכולה מכתב תנחומים, ובו נאמר בין שאר הדברים: "מפקד צוות מצטיין היית. צוותך תמיד היה הראשון בכל, הן בדבקות במשימה והן בביצוע המהיר והמדויק, וזאת בעיקר בגין תכונותיך הנעלות. מנהיג טבעי היית, היודע להלהיב ולפקד על אנשי צוותך, אשר צייתו לפקודותיך בלב שלם בעת שלום ותחת אש ידעת לארגן את העבודה בצוות בצורה היעילה והמועילה ובכך תרמת לביצוע המשימות שהוטלו עלינו והבאת את פקודיך לידי הצטיינות – – – בעל ידע רב ומגוון בתורת התותחנות היית. מאז שהותך במחיצתנו ניצבת בקו התעלה וסייעת לכוחותינו בעמידה האיתנה נגד האויב. פעמים רבות עמדת בהפגזת אויב ויכולת לה, עד אשר פגז פגע בך וקיפד את פתיל חייך, שעה שהגנת וסייעת לחבריך אשר נתקלו במארב אויב. כתוצאה מפעילותך ומפעילות חבריך נסוג המארב ומשימתו נכשלה".
