ישראלביץ’, יונה

בן אלחנן. נולד ב-1902 בפולין, בעיירה סמוכה ללודז', ושם התחנך וגדל. ב-1934 עלה עם אשתו ובנו הקטן לארץ ישראל והמשפחה השתקעה בתל-אביב. כאן הצטרף לשורות ה"הגנה". במקצועו היה יונה קצב, אך בארץ התקשה למצוא עבודה וזמן רב חי חיי עוני ומצוקה. כחבר ב"הסתדרות" ובאגודת פועלי הבניין הצליח להשתלב בעבודה ארעית, שעיקרה יישור חולות בשכונות הדרומיות של תל אביב, ובעבודה זו פירנס בכבוד את משפחתו. היה ידוע כבעל מזג נוח ונעים-הליכות וקנה לו ידידים רבים מבין הפועלים בעיר. מדי יום ביומו היה נוסע באוטובוס שהסיע פועלים לעבודה. ביום כ"ה באב תרצ"ח (22.8.1938) הותקף האוטובוס על-ידי מרצחים ערבים שירו לעברו מתוך הפרדסים. הנהג הצליח לחלץ את האוטובוס ממקום הסכנה, אך יונה נפצע מיריות התוקפים וכעבור שעה קלה נפטר מפצעיו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין ברחוב טרומפלדור שבתל-אביב. הניח אשה ובן. שמו מוזכר בחוברת הזכרון "כופר הישוב" וידיעות על מותו התפרסמו בעיתונים "הארץ", ו"דבר".