ישי (קניג), רפאל-צבי

בן דבורה ואברהם-אריה, נולד ביום כ"ב באייר תרפ"ד (26.5.1924) בעיר לודז', פולין ועלה ארצה בקיץ 1936. רפאל-צבי גר בתל-אביב ובירושלים ולמד בבית-הספר "תחכמוני" ובגימנסיה "בגרות". עם סיום לימודיו עבד בליטוש יהלומים. עוד בחוץ-לארץ היה חבר בית"ר, ובארץ – מהפעילים בקן, בצרור "שמשון". הוא התבלט בהופעות ספורטיביות ובהצגות. בשנת 1939 הצטרף לאצ"ל. בשנת 1942 היה נוטר בירושלים. באותה שנה התגייס לצבא הבריטי. שירת בחיל המהנדסים המלכותיים, בבתי-המלאכה הצבאיים. בעזרת "המכון הבריטי", השתלם במקצועות טכניים. היה מנהל תחנת-רכבת במצרים והציע להעביר נשק לארץ. כעבור שנה עבר למחנה בית-נבאללה וחידש את פעילותו במחתרת. השתתף בקורס לסגנים באצ"ל, שהיה מיוחד לחיילים, וסיימו בהצטיינות. בפברואר 1946 השתתף בהתקפה על שדה התעופה לוד מטעם תנועת המרי, ובאפריל – בהתקפה על משטרת רמת גן (בה נשבה דב גרונר). נפצע וצוין על-ידי קצין המבצעים כמפקד מוכשר. ביום 15.8.1946 השתחרר מן הצבא הבריטי. בסוף אותה שנה השתתף בהתקפה על צריפין, פקד על פיצוץ הרכבת בחדרה ועלה לדרגת "ראש קבוצה". הוא גר ביפו ושירת בסניף ארגונו בתל-אביב. ביום-הכיפורים תש"ז (5.10.1946), בחוזרו עם חבריו מהכותל המערבי, נעצר על-ידי הבולשת הבריטית ונשלח ללטרון. במעצר יסד אגודה של חיילים משוחררים עצורים והיה נציגם, ניהל בשמם התכתבות עניפה עם הממשלה הבריטית, השלטונות הצבאיים והמוסדות היהודיים. כן אירגן במחנה תחרויות-ספורט. הוא הצטיין בחוש ארגון וכוח שכנוע, היה מיוזמי "ארגון הבריחות" במחנה וחפירת המנהרה הסודית. זמן-מה ניהל את אספקת המזון למחנה והכניס בהזדמנות זאת חומר מודפס בלתי-לגלי ונשק. הוא נבחר למשרה הגבוהה ביותר במחנה – "נציג המחנה" – הנציג הראשי של העצורים. ב-24.10.1947 שוחרר מלטרון. רפאל-צבי עמד בראש ההסתערות של פלוגת אצ"ל על העיר העתיקה ואף חדר לתוכה, וכשנאלץ לסגת פרץ בבכי. פקד על כיבוש יהודיה על-ידי אצ"ל ונתפרסם כ"מפקד הג'ינג'י". כיבוש הכפר בוצע על-ידי התקדמות ממושכת בשלושה טורים, ונערך, לדבריו, "בדומה למשחק שחמט. יש לבצע פעולת הסוואה כדי לתפוס את המלכה". הוא השתתף גם בכיבוש יפו, מלחה ובקרבות על ראש העין כמפקד פלוגה. עם פירוק אצ"ל התגייס לצבא ההגנה, אם כי פטור היה מגיוס מטעמי בריאות, ושירת בדרגת סרן. ביום ח' בתשרי תש"ט (11.10.1948), בצאתו למסע-סיור, נפל בתאונת-דרכים בדיר-עמאר. נקבר בשייח'-באדר א'. השאיר אישה, מינה, לאחר שלושה ירחי נישואין. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.