ישי, אליעזר (‘אלי’)

בן חיים (ויקטור) ואסתר. נולד ביום כ"ב באייר תשי"ח (12.5.1958) ברחובות. התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי ע"ש בן-צבי. בגמר כיתה ו' המשיך אלי בחטיבת הביניים בבית-הספר 'דה-שליט', בכיתה ט' למד בבית-הספר הימי באשדוד. אלי היה ילד חינני ועליז, אהוב על מוריו ומחנכיו. כשהיה בן שש-עשרה התחיל לעבוד במחלקת יחסי-ציבור של חברת 'אגד'. פרק-הזמן המאושר בחייו היה, משך שהותו במשק בכפר-גלעדי, במסגרת חברת-נוער. הוא התקשר מאוד למשפחה המאמצת שבקיבוץ, משפחת זמירי, שקיבלה אותו כבן לכל-דבר. אלי נרתם לעבודה כבן-קיבוץ, היה מסור מאוד לבעלי-החיים, והם היו בטיפולו. אף-על-פי שהיה 'ילד-חוץ', קיבלו אותו ילדי המשק כאחד משלהם. בהיותו במשק המשיך ללמוד במכללת תל-חי. אלי גויס לצה"ל בתחילת מאי 1976 והתנדב לחיל-הצנחנים, ליחידת נח"ל-מוצנח. לאחר הטירונות ולאחר שסיים קורס-צניחה התחיל בשלב הבא של אימונו כלוחם-מסתער. ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977), נפל אלי בעת מילוי תפקידו בתאונת התרסקות המסוק בבקעת-הירדן. באסון זה נהרגו 54 חיילים. ביום-הולדתו (12.5.1977) הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שברחובות, והוא בן תשע-עשרה.