ישועה, ניר

בן יעל ואברהם, נולד ביום י"ד בחשוון תשכ"ג (11.11.1962) במושב רגבה שבגליל המערבי. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו לגור בקריית טבעון, ושם למד ניר בבית-הספר היסודי "קריית עמל", עד גיל 15. לאחר מכן, הוא החליט להמשיך את לימודיו בבית-הספר ללימודי הסביבה במדרשת שדה-בוקר. ניר היה נער שקט, צנוע, ביישן וטוב-לב. הופעתו הייתה שברירית, אבל אלה שהכירו אותו ידעו כי הוא מצטיין בחוסן גופני וברוח איתנה. הוא תמיד ידע מה ברצונו להשיג, וידע להיאבק כדי להשיג את אשר רצה. חובב טבע נלהב היה ניר. הוא היה חבר ב"חברה להגנת הטבע" והשתתף בחוגי בית-ספר שדה בשומרון. ניר התמצא בנושא צפרות, ואת עבודת הגמר שלו בבית-הספר התיכון בשדה-בוקר הקדיש לחיי הארבה. הוא היה סייר מעולה, והוכיח זאת כאשר שירת בצה"ל. חבריו ומוריו סיפרו עליו, שהיה בעל עקרונות ובעל כוח רצון להגשים את עקרונותיו. מורתו בשדה-בוקר כתבה עליו אחרי שנפל: "הוא תמיד התבלט בצניעותו, ברצינותו, במחשבתו המעמיקה, שבה ניגש לכל נושא, מתוך שקט נפשי, בחיוך ביישני. הוא הכיר היטב את הארץ ואהב אותה. אהבה זו היא שהביאה אותו לשדה-בוקר ולהמשך דרכו". ביום 19.10.1980 התגייס ניר לצה"ל, והוצב לשרת ביחידה מובחרת. בזה אחר זה עבר קורסים, שהכשירו אותו לתפקידו כלוחם. הוא עבר קורס צניחה, קורס סייר-לוחם וקורס פלס. בינואר 1982 עלה ניר לדרגת רב"ט, והיה מועמד להצטרף לקורס קצינים. במלחמת שלום הגליל הוא לחם בגיזרה המזרחית. טיל סורי פגע בו ופצעו אנושות. שלושה ימים נאבק ניר על חייו, ובשעות שבהן היה בהכרה הטרידה אותו הדאגה שבגלל פציעתו יופחת הפרופיל הרפואי שלו והוא יורחק מן היחידה שבה שירת. ביום כ"א בסיוון תשמ"ב (12.6.1982) מת ניר מפצעיו. בן 20 שנים הוא היה במותו. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "הוא היה חובב טבע וטיולים והכיר כל חי או צמח בארץ. בעל כוח רצון ומוטיבציה נדירים, שהיוו דוגמה לחבריו, לצוות ולפלוגה. ניר ניחן בחוש ניווט טבעי, והצטיין בניווט באופן מיוחד. הוא היה אהוב וקשור ביותר לחבריו". ניר הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית טבעון. הוא השאיר אחריו הורים ושלושה אחים. אחרי שנפל, הוא הועלה לדרגת סמל.