ירקוני, יעקב
בן מרדכי ולובה, חברי קיבוץ נען. נולד ביום ח' בסיון תש"ה (20.5.1945) בקיבוץ. כבר בכיתות הראשונות של בית הספר בנען נתגלתה יכולתו האמנותית בציוריו. מאוחר מזה, בהיותו בחטיבה, דבק בו "שגעון" הארכיאולוגיה והוא יצא אל קורס ידיעת הארץ. מאותו יום היה גורר אתו תמיד שברי כלים, אבני צור ושלל רב ומגוון של עתיקות, אשר ברבות הימים מצאו את מקומם על הכוננית שבחדרו. אולם התעניינות זו והעיסוק באוסף לא מנעו ממנו את פעילותו בשטחים אחרים – בציור ובעסקנות חטיבתית. נעשה למרכז החטיבה ובסיימו את כיתת י"ב יצא להדרכה בתנועת "הנוער העובד" בחיפה. הוא היה יותר ממדריך; הוא היה גם חבר וידיד טוב שאפשר היה לשוחח אתו ולהתייעץ עמו בכל דבר. עוד בשעת לימודיו היה יעקב נער בעל נתונים אינטלקטואליים, שהלימוד לגביו לא היה ענין פורמלי בלבד, אלא גורם המעצב אדם חושב ובשיחותיו בשעת ההפסקות, כמו בפעילותו בחטיבה לאחר מכן, היו דבריו מעין פניה להכרה של חבריו לספסל ולמצפונם. מובן שזמנו אחרי הלימודים והעבודה היו קודש לפעילותו החברתית. מלבד יכולת עיונית, אמנותית וחברתית היתה בו גם נפש בעלת יסודות מוסר עמוקים ואדיבות בלתי רגילה שלא פעם גבלה עם אצילות רוח. לצה"ל גויס באוגוסט 1964 והגיע לסיירת השריון אשר בה עשה תקופה ארוכה. זמן מועט לפני שחרורו מצה"ל החליט לשרת שנה נוספת ובסיימו את הקורס חזר לחיל השריון ואחר כך הוצב שוב כקצין בסיירת. בשעה שנתן את שירות החובה בתנאי קבע פרצה מלחמת ששת הימים, וביום הראשון לקרבותיה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), שימש יעקב כמפקד מחלקת סיור של ג'יפים בקרב שהתחולל בצומת רפיח. בהסתערות על המוצב שבמקום נפצע בידו אולם הוא המשיך להסתער דרך שדה מוקשים על עמדות האויב מתוך דבקות במשימה ובעשותו כן נפצע שנית פצעים קשים ובשעת פינויו מת מפצעיו. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בקרית שאול ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוץ נען. על גילוי אומץ לב בקרב ודבקותו במטרה צויין שירותו לשבח על ידי אלוף פיקוד הדרום. לאחר נפלו הועלה לדרגת סרן. במלאת "שלושים" לנפלו הוציא קיבוץ נען "עלי זכרון" לזכרו. בספר ב"סיירת השריון" בהוצאת חברים לנשק הוקדשו עמודים מספר לזכרו. בחוברת הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. בספר "חמישה שנפלו – לזכרם", שהוציא קיבוץ נען, הונצח שמו. ב"גוילי אש", כרך ד', ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות ישראל, הובא מעזבונו.
