ירמיהו, אלברט

בן אברהם וסימה. נולד בשנת תרפ"ז (1927) בעיר כלכותה אשר בהודו. למד בבית הספר היהודי של הקהילה, אשר בו נלמדות השפות עברית ואנגלית. בתום לימודיו עבד במפעל גדול של יהודי עשיר בהודו. בשנת 1950 עלה עם אחיו לארץ ונכנס לקיבוץ אפק, אשר בו הכיר את אשתו לעתיד שלאחר זמן נשא אותה לאשה בקיבוץ. הוא עבד שם כטרקטוריסט והיה אהוד ורצוי על כל חבריו. כעבור שנתיים ימים עזב את קיבוץ אפק והתיישב במושב עופר ושם המשיך לחיות את חייו הצנועים עם משפחתו. בשנת 1956 גויס למילואים והשתתף במערכת סיני, בה מילא את תפקידו בנאמנות למען המדינה. בשנת 1960, כאשר בא לגור במשמר הים, עבד במקומות שונים. גם כאן חי את חייו עם משפחתו בשלום ובשלווה. במשך שבע השנים שגר שם היה נקרא למילואים מדי פעם עד שבאו ימי הכוננות של מלחמת ששת הימים; אז נקרא שוב לדגל ונלחם בגבורה ובנאמנות עד שנפל על משמרתו בשעת מילוי תפקידו בכפר מג'דל שמס אשר ברמת הגולן; זה היה ביום ד' בסיון תשכ"ז (12.6.1967). הניח אשה ושלושה ילדים והצעיר שבהם היה כבן שלושה חודשים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה. תולדותיו הובאו בחוברת "לזכר קדושים" לבני עכו בהוצאת העירייה. בספר "האילנות שנגדעו" לבני קרית חיים שנפלו במערכה הועלה זכרו.