יריב (קריגר) דויד

בן אליעזר וצפורה. נולד ביום א' באלול תרצ"ד 12.8.1934)) במגדיאל. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי במגדיאל למד בבית ספר תיכון בכפר סבא אך נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לעזור להוריו במשק. היה ישר לב ואמיץ להתמודד בכל, עניו וצנוע ומסור לכל מה שעסק בו. לצה"ל גויס ביולי 1953 ועבר קורס טיס. לאחר שירות החובה המשיך בצבא הקבע ואט אט הגיע לדרגת סרן. עם שחרורו מן הצבא עבר עם אשתו למשמר העמק לתקופה של תשעה חודשים ולאחר מכן השתקע במגדיאל. בין תכונותיו יש למנות את לבביותו, את אהבתו לחברה ודבר היותו בעל הומור מיוחד וחיוך נעים. ומעל לכל היתה אהבתו למשפחה ולילדים ומסירותו לערכים כגון: מוסר, בטחון, עצמאות ומדינה. מלבד אלו היו בו מרץ ויזמה, חריצות ותכנון וראייה לעתיד וכך הקים לו משק מודרני לתפארת. בעל אופי חזק היה ומחשבה צלולה. בשנים 1962-1963 עבד כטייס ב"כימאויר".חיל האויר שימש לו בית שני ובשמחה ובהתלהבות היה יוצא למילואים עד שפרצה מלחמת ששת הימים וגם אז ניתן שירותו במילואים כטייס קרבי. במלחמת ששת הימים השתייך לאותה טייסת שאליה השתייך במערכת סיני והיה גאה מאד על כך. ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז 5.6.1967)), נפל בשדה התעופה של ביר-גפגפה שבסיני בקרב עם מטוס האויב. בעת הקרב, כשהפיל את המיג, זעק לחבריו בשמחת נצחון עילאית באמצעות מכשיר הקשר שלו: "תראו, הוא בוער! פגעתי בו!" הניח אשה, בן ובת. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.