יצחק, יונתן (יוני)

בן הזקונים של עזיזה ומנחם, נולד ביום כ"ד בחשוון תשכ"ד (11.11.1963) בטבריה. יונתן, שהיה ילד יפה בעל תלתלי זהב, החל ללמוד בבית-הספר הממלכתי-דתי "חמד" בטבריה. לאחר שסיים את לימודיו בבית-ספר זה, הוא התקבל לישיבת "בני עקיבא" בכפר הרואה, למגמה הריאלית. בתקופת לימודיו בבית-הספר היסודי, זכה יונתן לתעודות הצטיינות על זכייה במקומות ראשון ושני במקצועות קפיצה לרוחק וריצה, וכן בגביע על הישגי קבוצתו בכדורגל. הוא עסק אף בשחייה, קיבל תעודת מציל חובב ולקראת גיוסו לצה"ל שיפר את כושרו הגופני על-ידי ריצה למרחקים ארוכים. בתקופת לימודיו בישיבה, הוא היה פעיל בתנועת הנוער הדתית "בני עקיבא". תחביבו היה גילוף בעץ. יונתן השאיר אחריו תמונות עשויות פסיפסי עץ. יונתן גויס לצה"ל בתחילת 1981. הוא התנדב לחיל-הים, מתוך מגמה להתקבל ליחידה מוברחת בחיל. ואכן הוא עמד במבחני הקבלה, והחל את מסלול ההכשרה ללוחמים. את הטירונות עבר יונתן במסגרת חיל-הצנחנים, והמשיך בקורס מ"כים. אופיו השקט והנוח בא לידי ביטוי גם במסגרת הצבא, וכך העריכוהו מפקדיו: "חייל שקט, ביצע כל משימה באופן הטוב ביותר. אהוד על כל חבריו ונחשב בעיניהם לאדם שאפשר לפנות אליו בכל בעיה שהיא". ביום כ"ט באלול תשמ"ב (16.9.1982), נפל יונתן בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל כאשר חש לחלץ כוח שהותקף מהמארב. יונתן הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בטבריה. לאחר מותו, הוא הועלה לדרגת רב-טוראי. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות. במכתב התנחומים למשפחה, ציין מפקדו את נכונותו של יונתן להתנדב ליחידה מובחרת, את רצונו העז לתרום ביכולתו לחיזוק שורותינו ואת יכולתו לבוא לידי ביטוי כלוחם בצה"ל. ספר תורה על-שמו ולזכרו הוכנס לבית-כנסת בטבריה עילית. שיר לזכרו פורסם בעלון המרכז הקהילתי על-שם פרסט בטבריה