יצחק, יהודה

יהודה, בן בתיה ויצחק, נולד ביום ח' באדר א' תשי"ד (11.2.1954), במושב עין-העמק. הוא למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי בעין-העמק. אחרי-כן למד שנה אחת בבית-הספר התיכון לטכנאי דואר "בזק" בירושלים וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל – יד לבנים" בעין השופט, במגמה של מכונאות רכב. יהודה היה צנוע וטוב לב. הוא הקרין חום ואהבה והיה אהוד על צעירי המושב עין-העמק. תמיד היה מלא שמחת חיים וידע לשתף בעליזותו גם את חבריו. הוא אהב את ביתו שבמושב ולא יכול לשאת פרידה ממושכת מהבית ומהמשפחה. על כן, אחרי שנת לימודים אחת בירושלים, שב הביתה כדי להיות קרוב למשפחתו ולידידיו. יהודה היה חובב ספורט נלהב. הוא היה שחקן כדורגל מעולה ונמנה על סגל קבוצת הכדורגל של "הפועל" עין-העמק. הוא הרבה לשחק ולהתאמן והקדיש את כל זמנו הפנוי למשחק. כמו כן אהב לצפות במשחקי כדורסל של הקבוצות האהודות עליו. יהודה גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 והוצב לחיל הרגלים. הוא צורף לחטיבת "גולני" ולאחר הטירונות סיים קורס חובשים קרביים. באימוני החטיבה ובפעילות המבצעית התגלה כחייל מסור ונאמן וכחובש מעולה. הוא העניק לחבריו טיפול מסור ונאמן והיה מוכן לסכן את חייו כדי להציל חבר פצוע. הגם שהיה רחוק מהבית וטרוד בפעילות מבצעית ובאימונים השתדל להרבות ולבקר אצל משפחתו בתקופת שירותו וסייע להוריו בטיפול במשפחה הגדולה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה הגדוד שלו בקו המעוזים, שהגנו על רמת הגולן. הגדוד ניהל קרבות עקשים ומרים נגד האויב, שניסה לתפוס את המעוזים ולפרוץ לתוך רמת הגולן. בהתקפה של האויב, שנערכה ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע יהודה כשניסה לחלץ חבר ששכב פצוע תחת אש, והועבר לבית החולים, שם מת מפצעיו ביום כ"ז בתשרי תשל"ד (23.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת בעין-העמק; בית-הספר הממלכתי-דתי במושב עין העמק נקרא "בית יהודה", על שמו של יהודה ז"ל.