יצחק, זבולון

בן לאה ושמעון, נולד בשנת 1928 בירושלים. הוא סיים בית-ספר עממי, למד מסגרות ועבד בה, ותרם את חלקו לפרנסת הוריו הזקנים. היה בחור שקט ונבון, חבר בתנועת "הנוער העובד" וחבר פעיל ומסור ב"הגנה". הוא גילה אחריות ורצון התנדבות בחברה ובשורה. במלחמת-העצמאות התגייס לפל"ם והועבר משם לגדוד קרבי בחטיבת ירושלים. עם תום ההפוגה הראשונה נשלח בתוך תגבורת לשייח'-ג'ראח. היה בין אלה שנצטוו לפרוץ לאחד הבניינים הקדמיים של "בתי מנדלבוים". כשחצה את הכביש הפתוח נפגע מצרור כדורים ונשאר במקום ללא עזרה. בלילה, בהגיע האמבולנס לאסוף אותו, היה כבר מאוחר. למחרת, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948), מת מפצעיו. נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.