יצחק, דוד

בן רפאל וחזנה. נולד ביום ה' באדר תש"י (22.2.1950) בעירק. בן שנה היה דוד כשעלתה לארץ משפחתו והשתקעה באשקלון. הוא למד בבית הספר היסודי "רמב"ם" ובבית הספר התיכון הדתי – שניהם באשקלון. הוא היה חובב ספורט מושבע ובמיוחד אהב את משחק הכדורגל, אשר בו היה פעיל מאוד. באותה תקופה היה חבר במועדון של תנועת "הנוער העובד" והתבלט בעליזותו ובחוש ההומור שלו. עוד מילדות הצטיין בכשרונות רבים. הוא היה בעל תפיסה מהירה וחריפה, כושר ניתוח מעמיק וביכולת הבעה מבריקה. הוא השאיר אחריו צרור שירים, אשר חלק מהם מושרים עד היום בפי חבריו. היה פציפיסט מטבעו והתנגד למלחמה בכל תוקף אך מתוך ידיעה שיש להבחין בין האידיאל לבין דרישות המציאות, יצא לשרת בצבא. דוד גויס לצה"ל במאי 1968 ושירת בחטיבת "גולני". הוא נשלח לקורס מ"כ, אך לקראת סיומו חלה, נאלץ לעזוב את חיל הרגלים והועבר לחיל האויר. אור ליום ט' באדר תשל"א (5.3.1971), נפצע בעת שירותו ובו ביום מת מפצעיו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות באשקלון. חברו כתב עליו: "את דוד הכרתי עוד מתקופת הילדות. הלכנו אחריו בעיניים עצומות. ידענו שמה שהחליט היא הדרך הנכונה – – – כולנו הערצנו אותו בשל הגיונו הנכון ודבקותו במטרה".