fbpx
יפת, ציונה

יפת, ציונה


בת חנה ואהרן, נולדה בשנת תר"ץ בתל-אביב. תחילה למדה בבית-הספר "השחר" ואחר-כך בבית-הספר המעורב בנווה צדק. בילדותה נתייתמה מהוריה ויותר מכל אחיה ואחיותיה סבלה מעקת היתמות, שהקדירה את שנות נעוריה. אך משמצאה את דרכה להילחם למען שחרור המולדת בשורות מחתרת אצ"ל, ועברה את הקורסים בארגון זה, נתמלאו חייה תוכן תוסס וממריץ. שנתיים למדה תפירה בבית-ספר מקצועי ואת שעות הפנאי הקדישה להכשרה קרבית. הירבתה להשתתף בטיולים ובסיורים בארץ. "עוד יבוא יום נקם ושילם" – היתה אומרת – "ונראה את ארצנו היפה משוחררת ועצמאית ופורחת". ציונה עשתה למען השגת מטרה זו ומילאה ברצון כל תפקיד בשורות המחתרת. בשעת הקרבות לכיבוש יפו עסקה במחסן-סתר על גג הבית ברחוב מזא"ה 71 בתל-אביב בהכנת תחמושת לחבריה הלוחמים. את מלאכתה עשתה עם כל ידיעת הסכנה שבדבר, ואכן בהתפוצצות שאירעה ביום כ"ב בניסן תש"ח (1.5.1948) ובה נפצעו חמישה מחבריה, קיפחה את חייה. הובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

כובד על ידי

דילוג לתוכן