יפת, יוסף (חיים)
בן מרים ויהודה. נולד בשנת תרפ"ח (1928) בתל-אביב. משפחתו התגוררה בשכונת אפ"ק (חסן בק), ויוסף למד בבת-הספר העממי "תלמוד-תורה" על-שם קלישר, שנה אחת בגימנסיה "מוריה", ולאחר מכן עבר ללמוד בבית-הספר המקצועי על-שם מקס פיין. עוד בהיותו תלמיד תיכון הצטרף למחתרת לח"י ובשורותיה השתתף בכמה פעולות. המשטרה הבריטית חיפשה אותו בין שאר חבריו למחתרת ופעם אף נתפס כחשוד, אך הספיק להיפטר מתעודת הזהות שלו וכך התחמק מן המאסר. ביום י"ט בסיון תש"ו (17.6.1946) נפל בהתקפת הלח"י על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה. לחברו, שעמד לידו ברגעיו האחרונים, אמר כי הוא מבקש את סליחת הוריו על כי בחר בדרכו זו, וציין כי בהכרה מלאה עשה זאת. בן שמונה עשרה שנים ומחצה היה במותו. הוא הובא למנוחת עולם בבית הקברות של חיפה. הניח הורים, אח ואחות.