יפרח, עמרם

בן שושנה ושלמה, נולד ביום ח' בשבט תרצ"ה (12.1.1935) במרוקו, שם השלים את לימודיו היסודיים. הוא המשיך ללמוד שנתיים בבית-ספר מקצועי "אליאנס", במגמת חייטות. בהיותו במרוקו עבד כחייט. בשנת 1956 עלה ארצה והשתקע עם משפחתו בשדרות. תקופה קצרה עבד בחקלאות. בפברואר 1957 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-הרגלים. עבר אימוני טירונות, נשלח לקורס מ"כים והועלה לדרגת רב"ט. בהמשך שירותו עבר קורס פיקוד קרבי, ובשנת 1959 השתחרר מצה"ל בדרגת סמ"ר. הוא המשיך את שירותו במילואים ובשנת 1961 הוצב בחיל-התותחנים. עמרם לחם במלחמת ששת הימים, ואחרי המלחמה הועבר לחיל-השריון, עד שנפגעה בריאותו והוא הועבר לשרת בהג"א. הוא השלים קורס קציני הג"א והועלה לדרגת פק"ם. בתקופת מלחמת יום-הכיפורים מילא בהצלחה את תפקידו באזור שהופקד עליו – שדרות. אחרי המלחמה הועלה לדרגת פקד. בסוף דצמבר 1980 נקרא לשירות מילואים והוטל עליו להכין מטווח לחיילי יחידתו. ביום א' בטבת תשמ"א (8.12.1980) היה בדרכו לשטח המטווח בכרם-שלום שבנגב. לפתע איבד את הכרתו ומת מהתקף-לב. בן 45 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי באשקלון. אחרי מותו הועלה לדרגת פקד בכיר בהג"א. השאיר אחריו רעיה, שני בנים, הורים, שני אחים וחמש אחיות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "עמרם היה הרוח החיה בקרב אנשי הקורס שבו השתתף. במשך 12 שנים שבהן כיהן במערך המילואים של העורף בשדרות פעל רבות להכנת העיירה לשעת חירום. היה אהוב על כל חבריו, מפקדים ופקודים גם יחד".