יפרח, מיכאל (מחלוף)

בן דוד וסימי. נולד ביום י"ז באלול תשט"ז (24.8.1955) באשקלון. שם סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי ממלכתי-דתי ע"ש אסף. למד שלוש שנים בישיבת 'מרום-ציון' שבירושלים. אחרי-כן המשיך והשלים את לימודיו בבית-הספר התיכון ע"ש רוגוזין במגמה ההומנית. מיכאל היה נער טוב-לב אופטימי ומלא שמחת- חיים. היה נוהג להתיידד מהר ורכש לו חברים רבים, שהעריכו אותו מאוד בזכות תכונותיו הטובות ואופיו הנוח. כולם הכירו אותו כאדם ישר ובעל-מצפון, שהצטיין ברוח-התנדבות. תמיד היה ראשון להושיט עזרה לכל נזקק. מעל-לכול היה לעזר רב להוריו שנהגו להתייעץ בו, ולרוב קיבלו את דעתו. כל ימיו שאף להתקדם, ללמוד ולרכוש דעת. כשקרב מועד-גיוסו, ביקש ללמוד במסגרת העתודה האקדמית. בקשתו אושרה, והוא התקבל ללימודי מזרחנות וכלכלה באוניברסיטה העברית שבירושלים. מיכאל גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1973. לאחר הטירונות נשלח להשתלם בקורס-יסוד למשנים-טכניים, אך בשל בריאותו הרופפת נאלץ לעזוב. לאחר השתלמות קצרה הוסמך כשקמאי ובתפקיד זה שימש ביחידת-מילואים של חיל-הרגלים. על פועלו ותרומתו במלחמת יום-הכיפורים הוענק לו 'אות מלחמת יום-הכיפורים'. במשך שנות-לימודיו היה נקרא לתקופות של שירות-מילואים והיה מבצע כל משימה שהוטלה עליו ברצון ובמסירות. בעת לימודיו באוניברסיטה עבד כמורה בבית-הספר התיכון ע"ש רוגוזין באשקלון. הוא היה אהוב מאוד על תלמידיו וזכה להערכה רבה בקרב המורים. כשהגיע זמנו להשלים את שירותו הסדיר, נתקל בבעיות אישיות וביקש לדחות את גיוסו בשנה, כדי שיוכל לפתור את בעיותיו ולעזור להוריו החולים. בקשתו אושרה, והוחלט שישלים את שירותו הסדיר בשנת 1977. ביום ז' בסיון תשל"ז (24.5.1977) נפל בעת שירותו באזור ראס-סודר. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין שבאשקלון. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "מיכאל נפל בזמן שירותו עם הגדוד בסיני. הוא היה חייל טוב ומסודר ומילא את תפקידו כראוי". בבית-הספר התיכון שלמד ולימד בו הוקמו לזכרו ספרייה תורנית וקרן-מלגות 'יד-מיכאל'. הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה וכן תרמו לזכרו סידורי-תפילה ונברשות יקרות לארבעה בתי-כנסת.