יפה, משה
משה, בן שרה וראובן, נולד ביום ט"ו בתמוז תשי"ב (4.7.1952) בנהלל ולאחר שלמד בבית-הספר היסודי בנהלל, המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "בסמ"ת" בחיפה. הוא היה תלמיד טוב ומשחר-ילדותו נתגלו אצלו נטייה וכישרון נדירים לטכניקה ולמלאכות-יד. בתום-לימודיו בנה, כעבודת-גמר, ספק-זרם ישר מיוצב. הוא השכיל לבנות ולתקן מכשירים שונים וציוד מגוון, והתעקש תמיד להשיג רמת-ביצוע עליונה. לדברי אחד ממקורביו, "הקיצוניות שבדרישה מעצמו להשיג רמת איכות גבוהה הגיעה לעתים עד לאבסורד". הוא היה רציני בגישתו לחיים ועם זאת היה חייכן, מרבה לצחוק, חברותי ואוהב לעזור לזולת. מכריו ואוהביו כינוהו בשם החיבה "משה'לה". משה גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 והוצב לחיל-המודיעין אולם ביקש העברה ליחידה קרבית והתנדב לחיל-השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשלים קורס לטכנאי-מודיעין, נשלח לקורס למקצועות שריון ולקורס למפקדי טנקים. אחרי-כן השלים קורס קצינים וקורס קציני-שריון, הוצב כמדריך בבית-הספר לשריון והוענקה לו דרגת סגן-משנה. הוא היה קצין מצוין וחבר אהוד על הכל, ומפקדו כתב עליו: "קצין בעל ידע מקצועי גבוה,בעל נתונים להצלחה, הגון וממושמע". משה התבלט כמדריך מצוין שהקדיש את כל מאמציו להקנות ידע לחניכיו, ולשם כך נקט דרכים בלתי-שגרתיות, הן בשיטת ההוראה והן בעזרי-האימון שבנה במו-ידיו. היו לו הסתייגויות לגבי חיי-הצבא אך היה תמיד ממושמע ואהב את השריון. היה לו יחס מיוחד לחניכיו, והוא דרש מהם הרבה, אך מעולם לא יותר מאשר דרש מעצמו. הוא היה בן נאמן ומסור למשפחתו, סייע תמיד לאביו במלאכתו, והיה קשור בכל נימי-נפשו לרעייתו הצעירה, שבמחיצתה השתדל להיות תמיד, מיהר לחזור אליה בחופשות ואף נטלה עמו לעתים, כדי לשתפה באימוני-שריון ובמטווחים. במלחמת יום-הכיפורים השתתף משה בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. בקרב שהתחולל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נפגע משה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי בנהלל. השאיר אחריו אישה, הורים ואחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו מבית-הספר לשריון: "דמותו של משה התבלטה עקב הרמה המקצועית הגבוהה שגילה, החוש הטכני ומעל לכל, היזמה שבמעשה. תוך תקופה קצרה ריענן את מערכי-השיעור ותיקן ליקויים שנתגלו בהם;" ידיד-המשפחה כתב עליו: "בחור כזה, שגם לאדם דתי זקוק אומץ כדי לומר, שאלוהים בעצמו לא יכול לברוא דברים מופלאים כמותו".
