יפה, כתריאל

בן הזקונים של שרה ואפרים. נולד בי"ט בתמוז תרס"ט (8.7.1909) ביפו. במלחמת העולם הראשונה גלתה המשפחה למצרים, ובסופה חזרה לתל-אביב. כתריאל למד בבית-הספר "תחכמוני", בגימנסיה "הרצליה" ובבית-הספר החקלאי "מקווה ישראל". עם תום הלימודים יצא עם קבוצת חברים מבוגרי "מקווה ישראל" לעבודה בחדרה ובמשתלת הממשלה בבית שאן. אחר-כך הצטרף לקיבוץ אפיקים ועבד בפלחה ובשיט בכינרת. מספר אחד מחבריו על אהבתו לשיט ולים: "כתריאל ידע את שני המקצועות, השחיה והשיט, וגם השתדל להקנותם לנו . . . לאחר תקופה קצרה התקין לעצמו סירה על הכינרת ובה היה מבלה לילות כימים. ערך בה טיולים על הכינרת, העלה מפרשים, תיקנם והטליאם . . . לאחר העבודה ובימי שבתות השיט את חבריו סביב ים הכינרת". ב-1932 חזר כתריאל זמנית לבית הוריו בתל-אביב. שם עסק בשיט על הירקון כחבר "הסקציה הימית" של "הפועל", התמסר לספורט הימי והדריך בני-נוער רבים בענפי ספורט זה וחינכם לאהבת הים. ב-1934 נקרא לצאת לחוץ-לארץ לארגון אניות מעפילים. הוא התנדב להיות אחד המלווים באנייה "ולוס", שבהפלגתה הראשונה הצליחה להעלות בחופי הארץ כ350- איש ואשה. בהפלגה השנייה עקבו אחריה ספינות מלחמה בריטיות ומנעו ממנה מלהגיע לחוף. ימים אחדים שוטטה "ולוס" בקרבת החוף ללא מזון ומים אך לא הצליחה למלא את משימתה ולהוריד את המעפילים. כתריאל הצעיר ראה בכך כישלון אישי. כשפרצו מאורעות 1936 אירגן כתריאל את ההגנה על שכונת "מכבי" בתל-אביב. באותה שנה הוחל בבניין המזח בנמל תל-אביב וכתריאל היה מראשוני העובדים בו. סירות המנוע שהביאו את הסווארים הסלוניקאים לפריקת אניות המלט היו הסירות של "הסקציה הימית" ואחת מהן היתה בפיקודו של כתריאל הוא היה האחראי על הסירה הראשונה של "הפועל", שהפליגה לפורט סעיד. ב-1937 גוייס לפעילות בענייני "טייגר היל" על 1457 מעפיליה, לאחר שהעביר בלב ים, ליד נמל ביירות, 658 מעפילים מן האנייה "פרוסולה" ל"טייגר היל". לאחר שהאנייה הותקפה ביריות משמר החוף הצליח להביאה לחוף תל-אביב, אבל רוב נוסעיה נתפשו על-ידי המשטרה הבריטית ונשלחו למחנה המעצר בצריפין. בכל שלבי תלאותיה של האנייה זכה גם להערצתם של המלחים הלא-יהודים, וכעדות אחד מחבריו: "לנשיקות ולחיבוקים מצדם לכתריאל לא היה גבול, בתוספת מילות חיבה 'דני קפיטנה' (כינויו היה 'דן'). הוא עמד ביניהם רציני, סגור, מכונס, מחייך, ומנגב את זכוכיות משקפיו שכוסו בערפל הלילה בחוף ימה של תל-אביב. . .". מתחילת מלחמת העולם השנייה היה מדריך לעבודות ים לנוער ולמתגייסים לצבא הבריטי. לעיתים תכופות נעדר מביתו, והוריו הזקנים, אשתו ובתו הקטנה, למדו להיות שותפים שקטים וסבלניים לפעולותיו. בראשית מאי 1941 נתמנה כתריאל למפקד הקורס הימי שהכשיר את קבוצת כ"ג הצעירים לצאת בדרך הים כדי לפוצץ את בתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון. על אימוני הקבוצה כתב יצחק שדה בין השאר: "התמרונים המוקדמים שנעשו בים, במקרה בים סוער מאוד, הוכיחו את דיוק עבודת הימאים שלנו. הם נפגשו בחושך בלב הים, במקום שנקבע מראש, בדיוק בשעה היעודה וברגע הקבוע. הם הוכיחו בפעולתם כושר סבילות רב ואימון טוב". בכ"א באייר תש"א (18.5.1941) יצאו הכ"ג וכתריאל ביניהם, בסירת המוטור "ארי הים" לעבר יעדם, כשאליהם מצטרף קצין בריטי, אנטוני פאלמר, בצהרי אותו יום נתקבל מהם השדר האחרון. על הקורות אותם מאז ישנן השערות רבות אבל לא נתגלה דבר ברור ונסיבות העדרם. אינן ידועות עד היום. כתריאל הניח אשה ובת. חודשים אחדים לאחר צאתו בסירה נולד לו בן ושמו נקרא "דן", ככינויו של כתריאל באוניות המעפילים. בית-הספר לקצינים בעכו נקרא על-שם "כ"ג יורדי הסירה". בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שהונצח -BROOKWOOD1939 בברוקווד, בריטניה. ציון מיקום קבר  Addenda  Panel . גיל 31. דרגה Volunteer.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.