יערי, אסף (ישעיהו-שמעון)
בן משה ואסתר. נולד ביום ח' באב תשי"א (10.8.1951) בקיבוץ כפר המכבי, למד בבית הספר היסודי בקיבוץ וסיים 12 שנות לימוד בבית הספר המשותף בגוש. אלא שאסף לא הסתפק בכך ובתקופה הקצרה שבין סיום לימודיו לבין גיוסו לצה"ל התכונן בכוחות עצמו לבחינות הבגרות. אסף היה מנותני "הטון" בקרב הנוער. הוא היה מנהיג החבורה, מטובי התלמידים בבית הספר וראש וראשון בתעלולים, "סחיבות" ומעשי קונדס. וכל זאת – למרות דמותו השבירה והרזה, אישיותו העדינה והמאופקת והתנהגותו הצנועה והנעימה. הוא אהב לשחק בכדורגל (כשוער), לקלוע למטרה ויחד עם זאת אהב קריאה בספרות יפה – בעיקר בשירה. אסף התגייס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 והתנדב לסיירת שריון. לאחר הטירונות ובשלבי סיום קורס הסיירים חלה בדלקת קשה של הכבד. עקב כך חלה ירידה בכושרו הגופני ולמרות שזכה לענוד על חזהו את סמל סיירי השריון הועבר ליחידה אחרת. לנפשו התאבה מעשים קשה היה להסתגל לחיי שגרה ביחידה שאינה קרבית והוא חזר והגיש עשרות בקשות שיחזירו את הפרופיל הרפואי שלו כדי שיוכל לשוב לסיירת. כאשר נאלץ להשלים עם העובדה שלא ישוב לסיירת, מילא את תפקידו ביחידתו החדשה בצורה יוצאת מהכלל. מחלתו לא הרפתה ממנו והוא לקה במעיו. לאחר מאבק של חודש ימים, בו נשא את יסוריו בגבורה, תוך מאמץ להסתירם מעיני הסובבים אותו, נפטר רב"ט אסף ביום כ"ז בתמוז תשל"ג (27.7.1973), בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוצו, כפר המכבי. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "את תפקידו כמש"ק מבצעים מילא אסף ביעילות ובמסירות, למרות שלא הייתה לו הכשרה קודמת, אך למד אותו בכוח האינטליגנציה הגבוהה שלו. בכוח מרצו נטל אסף על עצמו ומתוך התנדבות תפקידים נוספים וביצע אותם על הצד הטוב ביותר. אסף היה ידוע ביחידה כחבר מסור, המוכן לעזור לכל אדם, תמיד היה שקט, רציני, ומעולם לא התאונן ולא ביקש עזרה". חבריו ליחידת הסיור לא שכחוהו ובמכתב למשפחה הם מציינים כי "אסף היה תמיד ויישאר לעולם בן במשפחה שלנו – – – הבן שידע תמיד לסיים מסע מזורז מפרך, או ריצת אלונקות מייגעת בבת צחוק על השפתיים. הבחור שהעמיד אותנו לרגע בשקט וסיפר מעשייה קונדסית, כאשר כולנו כבר נפלנו מהרגליים, החייל שהרגיע תמיד את חברו שנכשל בטסט, או קיבל עונש מרגיז". קיבוץ כפר המכבי הוציא לאור לזכרו חוברת בשם "אסף" ובה מסופר על דמותו ומכונסים דברי הערכה של חברים וידידים.
