יעקובסון, יעקב (אבל)
בן הנרייטה ואברהם, נולד ביום כ"ב בתשרי תרפ"ז (7.10.1928) בעיר אמסטרדם, הולנד. בחודש ינואר 1933 עלו הוריו לארץ והתיישבו במושבה יקנעם אשר בהרי אפרים. יעקב היה שובב גדול ולבו לא נמשך אחרי הלימודים. רק באחת חשקה נפשו – בעבודה חקלאית, ואליה התמסר בכל חום לבו ומרצו. יעקב עסק בכל עבודות השדה והמשק אך ראש מאווייו היה להיעשות רפתן. "רפתן אני מבטן ומלידה" – נוהג היה לומר. עם התבגרותו נשלח לבית-הספר "כדורי" להשתלמות חקלאית. שם שקד כבר על לימודיו, שכן אלה הוליכוהו במסלול אשר בחר בו והצעידוהו קדימה לקראת מטרתו. באוגוסט 1947 סיים את לימודיו והצטרף לגרעין ההכשרה של הפלמ"ח ברמת יוחנן. משפרצה מלחמת-העצמאות שירת בגדוד העמק, השתתף בקרבות בבלד א-שייח', שפרעם, יחיעם, סג'רה, ועמק בית שאן. יעקב היה בין אנשי המארב לשיירת הנשק הערבית ליד קרית מוצקין. יעקב נזרק אז מעוצמת ההתפוצצות מהמרפסת, שעליה עמד עם מקלע ה"ברן", ונפצע קל. הוא השתתף בהתקפה על זרעין בליל י"ב בניסן תש"ח (21.4.1948) ובקרב זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר יחזקאל.