יעקובסון, הוגו-צבי

בן אסתר וברוך. נולד בט"ו בתשרי תרע"ז (12.10.1916) בברסלאו שבגרמניה, למשפחה מסורתית. שם למד בבית-ספר יסודי ובגימנסיה יהודית. כבר בנערותו נמשך לספורט, הצטרך לאגודת "מכבי הצעיר" והתמסר בעיקר למשחק הכדורגל. במשך שלוש וחצי שנים למד את מקצוע האפיה. בשנת 1935 עלה לארץ-ישראל. בארץ הצטרף לפלוגת "רודגס" ובשנת 1937 היה בין מייסדי הקיבוץ טירת-צבי שבעמק בית-שאן. בשנים 1938-1941 שימש כנוטר. באפריל 1941 התנדב לצבא הבריטי. גם אחיו, חיים, מקיבוץ אשדות יעקב, התגייס עמו לצבא. הוא שירת במצרים, לוב, בלגיה, צרפת והולנד ובסוף הועבר לאיטליה ושם עלה על מוקש ביום 25.4.1945 ורגלו נקטעה. בבית-החולים הצבאי בבאר-יעקב הותקנה לו פרוטזה, אך קשה היה לו להסתגל אליה. הוא עבר לבית אחותו, מקום שם התגורר בתנאי צפיפות קשה עם משפחתה ועם הוריו. לאושרו התקבל לעבודה במפעל גבס, וטען כי "רגל העץ אינה מתעייפת או כואבת לעולם". שעותיו הפנויות מעבודה הקדיש לשמיעת מוסיקה ולקריאת ספרים. ביום י' בניסן תש"ז (31.3.1947) נפטר מרסיסים שהגיעו לליבו בעקבות פציעתו. הוא הובא למנוחות בחיפה. הניח הורים, אח ושתי אחיות.