יעקב, מיכאל (מיקי)

בן הלל ופנינה. נולד ביום ז' בתשרי תש"ט (10.10.1948) בגבעתיים. למד בבית הספר היסודי על שם כצנלסון. מנעוריו היה חבר "הנוער העובד" בגבעתיים. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים החליט שהוא רואה את עתידו בעבודה יצרנית. לכן נרשם ל"אורט טכניקום" בגבעתיים וסיים את לימודיו בו כהנדסאי. מיכאל הצטיין בפעילותו הרבגונית. כרקדן מצטיין נטל חלק פעיל בלהקת הריקוד העממי העירוני ועם להקה זו הופיע פעמים אחדות בארצות אירופה. בכל אשר הופיע היה דמות מרכזית, גם בגלל הופעתו החיצונית וגם בזכות אופיו וכושר מנהיגותו הטבעי. מיכאל גויס לצה"ל בפברואר 1967, התנדב לשרת בחיל האויר ושקד על לימודיו, תוך ויתור על חיי החברה שהיה רגיל בהם. אחרי שקיבל את כנפי הטיס (זה היה "היום הגדול ביותר בחיי") שירת ביחידתו כטייס והגיע לדרגת סגן. הוא הצטרף לצבא הקבע בפברואר 1969 ומאחר שמפקדיו הכירו בכושרו ובכשרונותיו, הועבר לאחר תקופה קצרה להדרכת פרחי טיס. בעבודתו זאת מצא את מותו, בעת מילוי תפקידו ביום כ"ד בטבת תש"ל (1.1.1970), והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד בית הספר לטיסה כתב במכתב תנחומים להוריו: "דרכו בחיל האויר, אף כי נקטעה באמצע, הייתה רצופה הישגים. – – – כמפקדו בעת האחרונה ידעתי להעריך במיוחד את תכונותיו התרומיות, שהתבטאו בצניעות, בענווה, בשיתוף פעולה ובשמחת יצירה. – – – יכול אני להבטיחכם, שאתם יכולים להתגאות בבנכם המסור, שנפל בעת מילוי תפקידו".